Winter Wonder-Trip

עבר הרבה זמן, המון המון זמן, מאז הפוסט האחרון שלי כאן. יותר מחצי שנה.
במהלך התקופה הזו לא היה לי כל כך חשק להתעסק בכל מה שקשור לאופנה ושופינג, זה קשור בין היתר לענייני דימוי גוף אבל גם לחום הגדול ששרר בקיץ, ולחוסר החשק שהוא השרה עלי. כשחם, לח ומיוזע, למי יש רצון להתעסק באופנה ולהשקיע בביגוד?

עכשיו אנחנו כבר באמצע אוקטובר, בתיאוריה אמור להתקרר, אבל בפועל עוד חם רוב הזמן, אפילו בערב הטמפרטורות עוד בקושי מצדיקות מכנס ארוך, שלא לדבר על מגף או ג'קט. אז מצאתי את האנטיתזה לחום - אני טסה לברלין בנובמבר. והולך להיות קר מאוד.

זו הפעם הראשונה שאני טסה מיוזמתי לטיול בטמפרטורות נמוכות כאלה (הצפי נכון לעכשיו הוא למשהו בין 5 ו-0 מעלות צלסיוס בתקופת השהות שלי שם). היו לי ספקות רציניים לגביי הרצון שלי לטייל ולהסתובב בכזה קור, אבל צירוף נסיבות הכריע את הכף וגרם לי להחליט ללכת על זה. אבל אם כבר לטייל בחורף, כדאי להיות ערוכים היטב.

אז מיד אחרי שסיימתי להזמין כרטיסי טיסה ומקום לינה, התחלתי להתעסק בכל היתר. וכל היתר בטיול כזה זה די הרבה.
קודם כל היה לי ברור שאני חייבת להיערך נכון מבחינת ביגוד - והמשמעות היא להתלבש חכם, כלומר שכבות דקות אך יעילות של ביגוד שמתאים לטמפרטורות שנושקות לאפס. חוץ מזה, צריך נעליים נוחות ומתאימות לקור, ואיך לא, יש צורך במזוודה שתכיל את כל הכבודה הזו.

הנה מה שנרכש עד כה לקראת הנסיעה:

ביגוד מסדרת HeatTech של יוניקלו
בתור התחלה היה לי ברור שאני הולכת להסתמך על ביגוד מסדרת HeatTech של יוניקלו. שמעתי את השם הזה בעבר, אבל הוא מעולם לא היה ממש רלוונטי עבורי בתור תושבת מדינה חמה. עכשיו יש לי הצדקה לרכישה. מדובר על טכנולוגיה שפותחה על ידי יוניקלו, אשר יוצרת לטענתם אפקט מחמם תוך שימוש בשכבות דקות של ביגוד קליל ונעים לגוף.
אז הזמנתי שלושה פליסים, שלוש חולצות קצרות (זהות) וטייץ. הכל אמור להגיע במשלוח מאמריקה, בתקווה בזמן לנסיעה.

יצאתי מתוך הנחה שעם חולצה תחתונה מהסוג הזה, פליס מעליה ומעליו מעיל פוך, אני אשאר מחוממת מבלי להקריב את הנוחות ובלי להצטרך להיסחב לברלין עם נטל הכובד של סוודרים גדולים. אני מקווה מאוד שהטכנולוגיה של ה-HeatTech תוכיח את עצמה כיעילה ותספק את ההגנה שאני צריכה מהקור.

חוץ מהפריטים האלה שרכשתי לעצמי (ועדיין לא הגיעו לארץ), קיבלתי במתנה מאמא עוד חולצה וטייץ חמים במיוחד מהליין הזה.

עכשיו, בהתחשב בזה שאני נוסעת לעשרה ימים, כמות הביגוד הזו בהחלט לא תספיק לי לכל משך הנסיעה, אבל אני בונה על הרעיון שאסע עם מה שצריך לימים הראשונים ואקנה שם פריטים נוספים (ביוניקלו וכן בשווקים, חנויות יד שנייה, רשתות גדולות וכדומה) כך שבסופו של דבר אחזור עם בגדים חדשים ושווים כמו שעשיתי בטיולים קודמים.

מגפיים מסדרת Minx של קולומביה
די מהר אחרי שהסדרתי את תחום הביגוד, החלטתי שאין לי מגף מתאים לנסיעה הזו. שמעתי שעדיף לקנות גרביים תרמיות וללכת עם נעליים רגילות, אבל גרביים תרמיות איכותיות עולות די הרבה כסף והן יחסית עבות - כלומר רוב הסיכויים שהן יהפכו את הנעליים שלי צפופות. בסופו של דבר החלטתי שאני מעדיפה לקנות מגף איכותי ומבודד ולהישאר עם הגרביים הרגילות שלי. כל זה בהנחה שהעלות של מגפיים כאלה לא תהיה אסטרונומית.
החיפוש התחיל ונגמר ברשת קולומביה, כי מצאתי מהר מאוד את מה שחיפשתי - מגף נוח, קל מאוד, בעל מראה יחסית מעודן ועם יכולת בידוד גבוהה. הבעיה היחידה? הוא עולה 650 שקלים.

מיד פצחתי במסע חיפושים ברחבי הרשת וגיליתי מהר מאוד שאפשר להשיג את המגפיים מארה"ב במחיר שנע סביב 400 ש"ח. יש אפילו משלוח מוזל לנעליים דרך Buy2USA. מעולה. רק נותר לחכות שיגיע מוכר שמציע אותן בפחות מ-75 דולר כולל משלוח בתוך ארה"ב, ואני מסודרת.
אחרי שכבר החלטתי להזמין את הזוג הזה באיביי, הזדמן לי להגיע למתחם עודפים של קולומביה בנתניה, וכמובן שניצלתי את ההזדמנות לבדוק את כל האופציות בחנות. המחירים לא היו מאוד אטרקטיביים יחסית לעודפים, אבל פתאום נתקלתי בגרסה קצת שונה של המגפיים האלו ב-350 שקל. אבל מה? גרסה לילדים. אין מצב שיתאים למידות רגליי הנדיבות, נכון? אז זהו, שכן. בחנות העודפים הייתה רק מידה 38 בצבע ורוד, אבל היא עלתה לי על הרגל! כמובן שלא הייתי קונה מגף ורוד במידה 38, אבל זה פתח לפתע אופציה שלא הייתי שוקלת אחרת - לקנות את המידה הכי גדולה של הגרסה לילדים. בצבע שחור, כמובן.

עד כמה שאני יכולה להבחין בכלים המוגבלים שעומדים לרשותי, מדובר על אותו מגף בדיוק, רק שהסוליה אפורה ולא שחורה, הריפוד הפנימי בקרסול אפור במקום אדום, והסימן המסחרי של קולומביה ורוד ולא אפור. לא בדיוק המאפיינים שמצדיקים הפרש של 400 שקל במחיר.
אה, כן, זה הקטע הכי כיפי בסיפור - מצאתי את גרסת הנוער הזו במידה 39 באמאזון. כולל משלוח מהיר לארץ - 240 ש"ח. כלומר חסכתי 410 שקלים לעומת גרסת המבוגרים במחירה המלא בארץ. אפילו לעומת אותה נעל בדיוק בחנות העודפים, חסכתי 110 שקלים (אז כנראה שטוב שלא היה להם אותה בצבע ובמידה שרציתי).
ועכשיו רק נותר לחכות שהמשלוח יגיע ולקוות שהיא נוחה ומחממת כמובטח, גם אחרי יום שלם על הרגליים וגם בטמפרטורות צוננות.

אז יש ביגוד ויש מגפיים... אבל מה עם מזוודה?

מזוודת Samsonite Short-Lite 55 Spinner
האמת שה-fetish למזוודה הזו התחיל עוד לפני שהיה טיול בתכנון. כבר לפני יותר מחודש, כנראה בעקבות זה שלא נסעתי לחו"ל בקיץ, התחלתי לפתח חשק עז למזוודה משלי. עד כה תמיד הייתי נוסעת עם מזוודת Nike קטנה של ההורים שלי. היא חמודה, היא יפה, אבל היא לא שלי. אז החלטתי שהגיע הזמן שארכוש לעצמי מזוודה, והתחלתי לבדוק איזה דגם הכי ראוי להשקעה. די מהר הבנתי שאין מבחינתי תחליף לסמסונייט - יקר, נכון, אבל איכות חסרת פשרות ומפרט מרשים. הדבר שהיה לי הכי חשוב - שהמזוודה תהיה כמה שיותר קלה ותתאים במידותיה לעליה למטוס גם בחברות הלואו-קוסט. לא רוצה מזוודה שתגביל אותי, רוצה להיות מסוגלת לנסוע בקלילות ולנצל את מגבלת המשקל לטובת תכולת המזוודה ולא עבור המשקל הגולמי שלה.

המנצחת בפער גדול היא מזוודת Short-Lite של סמסונייט, ששוקלת רק 1.6 ק"ג (בערך קילו פחות מרוב המזוודות ה"קלות" האחרות). הבעיה, כמו בדרך כלל, נעוצה במחיר - 1,125 בארץ, וזה מחיר אחרי "הנחה". לא קשה לגלות שבחו"ל היא זולה בהרבה - מצאתי אותה ב-600 ש"ח בכמה אתרים. הבעיה הרצינית - מזוודה זה לא משהו שאפשר להזמין לארץ בקלות ומבלי לחשוש - המחיר גבוה, הממדים עצומים, הסיכוי לצאת מזה בשלום מבחינת עמלות שקריות הוא אפסי. אבל למרבה המזל נקרתה בדרכי הזדמנות - לרכוש את המזוודה בחו"ל ולהביא אותה לארץ עם בני משפחה שחזרו מטיול.
זו פעם אחת שבה קניתי בדיוק את מה שרציתי למרות המחיר הגבוה יחסית (אבל עדיין נמוך ביחס לארץ), ואני מאוד מרוצה.
באופן כללי - הגעתי למסקנה שכמעט תמיד עדיף לקנות מזוודה בחו"ל ולחזור אתה לארץ. פערי המחירים בקטגוריה הזו פשוט הזויים.

אבל עם כל אהבתי הרבה למזוודה החדשה שלי, עדיין מדובר במזוודה שכל תכולתה 50 ליטר. איך זה יכול להספיק לעשרה ימים בתנאי מזג אוויר חורפי?
אז חלק מההסבר הוא שאני כאמור מתכננת להתלבש חכם, קומפקטי ויעיל בעזרת הביגוד התרמי של יוניקלו. החלק השני הוא שאני מתכננת לחזור עם נפח כפול מזה שאני טסה אתו. את היעד הזה אני אשיג באמצעות תיק מתקפל.

תיק מתקפל של חברת Eagle Creek
בכל הטיולים שלי לחו"ל בשנים האחרונות, אני תמיד חוזרת עם הרבה יותר בגדים ממה שהיה לי בהלוך. אין מה לעשות, חלק לא מבוטל מההנאה בנסיעה לחו"ל זה השופינג, ועבורי ברוב המקרים מדובר על חנויות יד שנייה קטנות ומיוחדות שמציעות מגוון מעניין ומציאות שוות במיוחד, בטח בהשוואה למצאי בחנויות יד שנייה בארץ.
אי אפשר גם להכחיש שלבגדים שנרכשו בנסיעה לחו"ל יש איזשהו ערך מוסף מעצם זה שנרכשו בארץ אחרת, ושחווית הקנייה שלהם הייתה חלק ממסע בטריטוריה חדשה ומרגשת.
אז כאמור, בשנים קודמות תמיד הגדלתי את נפח המטען שלי בחזור, אבל הפעם השתכללתי בשיטה. לפני שלוש שנים בלונדון נאלצתי לקנות תיק צד גדול להכיל את התוספים. שנה אחרי זה השתמשתי באותו תיק בברצלונה, ובקיץ שעבר בברלין לקחתי איתי תיק ניילון של איקאה. ברצינות.
השנה עשיתי צעד וקניתי תיק מתקפל איכותי, בנפח 50 ליטר, של חברת איגל קריק.

הסיבה שהחלטתי ללכת דווקא על התיק הזה (110 ש"ח), היא שבהסתמך על ביקורות שקראתי, הוא חסין מספיק בשביל לעמוד בתלאות של מסע בבטן המטוס. נכון לעכשיו לפחות התכנית שלי היא לקחת את המזוודה איתי בתא הנוסעים ולשלח את התיק המתקפל למסע התלאות בחיק הסבלים והמסועים. מקווה שיעמוד במבחן בגבורה.

נכון לעכשיו, נראה לי שהרכישות הספציפיות לנסיעה הקרובה מסתכמות כאן, אבל נראה... יש עוד חודש לפניי ומי יודע אילו פיתויים חמימים ייקרו בדרכי במהלך התקופה הזו.

סכמ"ש חודש פברואר

חודש פברואר התנהל בסימן ניסיון לחסכון, אבל איכשהו גם בתקציב מוגבל הצלחתי לרכוש בסוף-סוף עונה הנוכחי מספיק פריטים למלא יפה סכמ"ש חודשי עמוס וגדוש. אין ספק שהשילוב בין סיום תקופת הסיילים לבין הצורך להימנע מהוצאות גדולות הביא לכמה רכישות מוצלחות ממש מבחינת יחסי ערך-עלות.
אז למרות שהייתי שמחה להציג סכמ"ש דל יותר, אני די מרוצה ממה שרכשתי בתקופת הסיילים הנוכחית. נכון, קצת הגזמתי עם שלל הפוך ופריטי החורף שרכשתי בחודשיים האחרונים, אבל בסופו של דבר קניתי פריטים איכותיים שישמשו אותי הרבה מעבר לעונה הנוכחית או הבאה. אין ספק ששדרגתי באופן משמעותי את הארון החורפי שלי, והצלחתי להמנע כמעט לגמרי מרכישה של פריטים כמו סוודרים או מכנסיים, שרכשתי בכמות מספקת בחורף שעבר. עכשיו כשהסיילים נגמרו בכל הרשתות כמעט, הפיתוי פחת בצורה משמעותית (מה גם שאני הרבה פחות נלהבת לגביי ביגוד קיץ), כך שיש מצב טוב מאוד שהחודשים הקרובים יהיו יחסית חסכוניים ויאזנו את החורף הבזבזני שלי.

חולצת פסים של French Connection
נרכשה באסוס עבור 50 ש"ח.
אין כמו חולצה שחוזרת פתאום במפתיע למלאי אחרי חודשים ארוכים שהפריט יושב לך בווישליסט על תקן Sold out. עוד יותר טוב - זו חולצת פסים קלאסית ויפה של פרנץ' קונקשן - אחת האובססיות שלי משנה שעברה שהצליחה לבוא על סיפוקה. במחיר כזה, זו מציאה נהדרת שלא יכלתי לעמוד בפניה.

שתי חולצות מכופתרות של American Eagle
נרכשו במבצע 1+1 ב-90 ש"ח.
את החולצות האלו, שלפחות על המשובצת מביניהן שמתי עין כבר מזמן, הצלחתי להשיג במבצע שווה במיוחד שארך סופשבוע קצרצר אחד (חמישי עד מוצ"ש) - 1+1 על כל החנות, שנוסף על מחירי סוף עונה בגובה 70% הנחה. כך יצא שהשגתי כל חולצה ב-45 שקלים, ושתיהן נראות לי שוות ושימושיות להפליא. כן, אמרתי שאני לא צריכה יותר חולצות ג'ינס וזה נכון, אבל אם נותנים לי אותן במבצע כזה, מי אני שאסרב?

צעיף 100% קשמיר מ-H&M
נרכש ב-60 ש"ח.
בעוד שבתחילת הסופעונה הנוכחי, לא ממש מצאתי את עצמי ב-H&M, דווקא הקצה של הסוף של הסייל, התקופה שבה החנויות כבר מכילות בעיקר סחורה חדשה ונשאר במקרה הטוב דוכן פינתי קטן עם שאריות, הוכיח את עצמו כשווה במיוחד מבחינתי. זה אומר שכל הרכישות שלי מ-H&M החודש הן מתחום האקססוריז, כי זה בדרך כלל הדבר האחרון שנשאר מהסייל. הרומן שלי עם סייל האקססוריז של H&M התחיל עם צעיף הקשמיר הנפלא הזה, שמחירו ההתחלתי, 300 ש"ח, הצטמצם ל-60 עד השלב שבו הגעתי אליו. שווה שווה.

כפפות עור בצבע בורדו של H&M
נרכשו ב-40 ש"ח.
הכפפות האלה הן מבחינתי שיחוק לא מבוטל, בעיקר בגלל שהספקתי כבר להשתמש בהן מספר פעמים מאז הרכישה שלהן. הן יפות, מחממות, ובצבע האהוב עליי. באמת שלא יכלתי לבקש יותר מזה במחיר כזה. החשש העיקרי שלי, שהן לא יהיו שימושיות מספיק בשביל להצדיק את הקנייה, התבדה בזכות כמה ימים קרים במיוחד החודש, ותחזק את המוטיבציה שלי להשקיע בעוד כמה אקססוריז חורפיים.

נעלי עור וזמש בצבע בורדו מ-Pull&Bear

נרכשו ב-100 ש"ח.

אז מכירים את הקטע הזה, שיש פריט ששמתם עליו עין בתחילת העונה אבל הוא היה יקר מדי? ומכירים את זה שאתם מוצאים זוג אחד אחרון שלו בסוף עונה, ואיכשהו יוצא שהזוג הזה בדיוק במידה שלכם? ומכירים את זה שאתם מחליטים לקנות ומרוצים לגמרי מהמציאה השווה, ואז מסתבר בקופה שהמחיר עוד יותר נמוך ממה שחשבתם? 

אז זה מה שקרה לי עם הנעליים האלה - בתור פריט שמשלב שתי אהבות שלי (עור וצבע בורדו!) שמתי עליהן עין מזמן, כשהן עלו 380, וכשפתאום מצאתי אותן בסופעונה וראיתי תג מחיר של 140, לא האמנתי למזלי הטוב. בקופה התברר שהמחיר הוא בעצם 100, לפעמים יש לי מזל מטורף בקטעים האלה.

סט עגילים של Accessorize

נרכש ב-41 ש"ח.

הסט הזה נרכש ב-70% הנחה, ואני ממש מרוצה ממנו. בתור מי שהולכת כמעט רק עם עגילים צמודים, המבחר שמציעים ברוב רשתות התכשיטים הוא לא מעניין במיוחד, וכבר כמה עונות שאקססורייז מספקים מבחינתי אופציה זולה ונחמדה לעגילים מכסף טהור (לא קונה חיקויים, לא בביגוד ולא בתכשיטים). את הסט הזה קניתי בעיקר בגלל שבניגוד לרוב הסטים שלהם, היו בו כמעט רק אופציות יפות (לרוב יש זוג אחד שאני אוהבת ולפחות שניים מכוערים ברמות בכל סט). את הזוג העליון אני לא מחבבת במיוחד (לא מתה על עגילים שמודבקים עליהם קריסטלים), אבל הוא מעודן מספיק בשביל להוות אופציה למרות המגרעה הקריסטלית.

צעיף צמר משובץ של H&M
נרכש ב-10 שקלים בלבד (!).
לגביי הצעיף הזה התלבטתי המון. המוווון. בתחילת העונה ראיתי אותו (ב-180 ש"ח) וביטלתי מיד בגלל המחיר וגם בגלל ההחלטה התמוהה להשאיר צד אחד שלו בצבע אפור מבאס. זה נראה כמו צעיף ששכחו לצבוע צד אחד שלו, אמרתי לעצמי. בסופעונה ראיתי אותו שוב, והפעם הייתה התלבטות קצת יותר ארוכה, כי אני כן אוהבת את הצבעוניות של הצד המשובץ, ובעיקר את זה שהוא 100% צמר, שזה הרבה יותר איכותי (ומחמם) מהסטנדרט האקרילי. אבל צד אחד שלו עדיין היה אפרפר מבאס, אז שוב השארתי אותו בחנות. אמרתי לעצמי שכבר קניתי מספיק צעיפים החורף ושזה לא יחסר לי. כמה ימים אחרי כן, הצעיף הזה שוב תפס אותי והפעם הכניע את הסרבנות שלי. הוא עלה לי 60 שקלים והצדקתי לעצמי את הרכישה בכך שזה מוצר איכותי בהרבה מרוב הצעיפים שיש לי. כמה ימים אחרי כן המחיר שלו ירד ל-10 שקלים וקיבלתי זיכוי על ההפרש, אז זו הפכה בדיעבד לאחת הרכישות השוות ביותר של העונה.

שני צעיפי Snood של H&M
נרכשו ב-20 ש"ח לצעיף בורדו, ו-10 ש"ח לצעיף הכחול.
אין ספק שהמוקד שלי בחורף הנוכחי היה בתחום המעילים והאקססוריז החורפיים, ו-H&M היוותה כאמור נפח משמעותי ברכישות של הקטגוריה השנייה בזכות המחירים המצחיקים בסייל. את הסנוד הראשון רכשתי בערך שבועיים לפני השני, אבל המחיר של שניהם פשוט מצחיק. כמו עוד מספר אקססוריז שרכשתי בסייל הנוכחי, מדובר בכלל בפריטים ששייכים למחלקת הגברים, אבל Who the hell cares? הם בדיוק בגוונים האהובים עליי (מה שאומר כמובן שהם משתלבים לי בקלות רבה במלתחה), והם עלו גרושים. בנוסף, גיליתי שהכי נוח לי עם סנודים כאלה - לא צריך לדאוג שישתרכו במקרה על הרצפה כמו עם צעיף רגיל, והם רחבים וכיפיים סביב הצוואר. יש לומר שמבין הצעיפים שלי, הם לא המחממים ביותר, אבל וואלה, יש מצב שהם השימושיים ביותר.

סט כפפות לסמארטפון של H&M
נרכש ב-10 ש"ח.
את שני זוגות הכפפות האלה קניתי כמובן בסייל השווה של H&M, וגם הן בכלל ממחלקת הגברים במקור (אפילו שאני מצאתי אותן במחלקת הנשים, וגיליתי רק בדיעבד שהן כנראה הונחו שם בטעות). שוב, זה לא משנה כלום, כי הן מתאימות לי לידיים מצויין (בתיאוריה הייתי חוששת לגבי התאמת מידת כפפות שמיועדות לידיים גבריות לידיים הנשיות שלי, אבל לפחות עם אלה זה ממש לא המצב). היתרון הגדול שלהן הוא העובדה שהאגודל, האצבע והאמה מכוסות בחומר שמתאים לשימוש על מסך הסמארטפון. אמנם לא נתקלתי פעמים רבות בסיטואציה שבה הייתי צריכה להשתמש באייפון כשאני עם כפפות, אבל כשזה קורה, זה ממש מעצבן לגלות שהמסך לא מגיב למגע ומצריך הורדת הכפפה כדי להשתמש בטלפון. הכפפות האלו פותרות את הבעיה, ובמחיר הזה מדובר באחלה מציאה.

צעיף משי עדין של Accessorize
נרכש ב-30 ש"ח.
בקצה של הסוף של הסייל, ממש לפני שהחלטתי שסיימתי לנצל את החורף הנוכחי והגיע הזמן לנוח מהרכישות, הצלחתי למצוא צעיף אחד נוסף, הפעם דווקא קייצי למדי. יש לי חיבה לפריטים מחומרים איכותיים, בעיקר כשהם מגיעים עם תג מחיר משתלם במיוחד. בין אם זה קשמיר, צמר, עור או במקרה הזה משי. הבעיה היחידה עם צעיף משי היא שאני לא טיפוס של מטפחות וצעיפים דקיקים - זה תמיד מזכיר לי מראה של דיילות. ובכל זאת רכשתי אותו כי זה מחיר שווה במיוחד לצעיף יפה מחומר איכותי. אני כבר אמצא את ההזדמנות להשתמש בו.

קרדיגן שחור צמרירי של Pull&Bear
נרכש ב-40 ש"ח.
הקרדיגן הזה היה רכישה של הדקה ה-90. ברוב החנויות כבר חיסלו את מה שנשאר מהסיילים, אבל בפול אנד בר נשאר מדף אחד אחרון של שאריות סחורה דחויה, ואיכשהו דווקא הקרדיגן הזה תפס לי את העין. האמת שאני לא מתה על הטרנד הצמרירי בסוודרים וקרדיגנים, אבל איכשהו בשילוב עם הצורה הטרפזית המיוחדת שלו זה עובר בעיני. הוא רך ונעים, ובהחלט שווה את המחיר. מה שבטוח, לא מדובר בפריט פרקטי במיוחד - הוא לא נראה לי ממש מחמם והצורה שלו הופכת אותו לקצת מסורבל לשימוש יומיומי, אבל יש לו קטע ונראה לי שהוא יכול לשדרג מראה יחסית פשוט ולהפוך אותו למיוחד ואלגנטי.

Uniqlo Ultra Light Down

בחורף הנוכחי, חלק לא מבוטל מהרכישות שלי התמקדו בווסטים וג'קטים במילוי פוך, ובסופו של דבר נראה לי שעשיתי סיבוב שלם וחזרתי לאן שהכל התחיל - יוניקלו. לפני שלוש שנים הייתי בלונדון ושם ראיתי לראשונה את הג'קטים והווסטים האלה (הליין שלהם נקרא Ultra Light Down, או "פוך קל במיוחד", בתרגום ישיר). אני זוכרת שהתפעלתי מהקלילות שלהם ומכך שהם נדחסים לתוך שקיק פיצפון שקשה להאמין שמכיל את כל הנפח הזה. עדיין, לא רכשתי כלום באותו ביקור, בעיקר כי התמקדתי בחנויות יד שנייה ולעומתן המחירים של יוניקלו נראו לי אז קצת יקרים (הכל יחסי).

רק בחורף הנוכחי, בזכות חיקוי די מוצלח של ה-ULD מבית מנגו, גיליתי מחדש עד כמה הפריטים האלה שימושיים, ועד כמה אני רוצה אותם כחלק מהמלתחה שלי. מכיוון שיוניקלו היא רשת שלא קיימת בישראל נכון לעכשיו, המוצרים שלה פחות נגישים ולכן לקח לי קצת יותר זמן להחליט לקחת צ'אנס ולרכוש אותם. רק אחרי שכבר קניתי מעיל פוך של מנגו החלטתי שהגיע הזמן ללכת על המקור (שיהיה ברור - המעיל של מנגו מוצלח בהחלט, אבל ממש לא קומפקטי או איכותי כמו הפריטים של יוניקלו - למשל, הוא מוציא המון המון נוצות בעת הלבישה, לעומת כמות מינימלית אצל יוניקלו).

כמו תמיד אצלי, כשאני כבר הולכת על משהו אני הולכת עד הסוף. פתאום גיליתי שאם מחפשים כמו שצריך, דווקא ממש לא קשה למצוא את הווסטים האלה במחיר סביר לחלוטין (המחיר המלא שלהם בארה"ב הוא $50, וניתן למצוא אותם באיביי במחיר הזה, כולל משלוח).
את הווסט הראשון רכשתי מבחורה אנגליה חמודה ב-180 ש"ח, ולמרות שהוא נמכר בתור יד שנייה, היא מעולם לא השתמשה בו כך שהוא חדש לחלוטין. בתור חובבת משבצות ונייבי, זה היה פשוט הווסט האולטימטיבי מבחינתי. מיד חשבתי על המון פריטים שישתלבו איתו נהדר מהארון שלי, בלי יותר מדי מאמץ.

זמן קצרצר אחרי כן, ידיד שלי הכריז שהוא נוסע לארה"ב והציע (מיוזמתו!) לקנות עבורי ג'קט של יוניקלו. הג'קטים עולים מן הסתם קצת יותר מהווסטים (מחיר מלא בעונה הנוכחית - $70, שזה מה ששילמתי על הג'קט שהוא קנה לי). מה שבאמת רציתי במקור היה ג'קט מהסדרה המודפסת (אותה סדרה שהווסט שקניתי משתייך אליה. הסטנדרט של יוניקלו הוא בד ניילון בגוון אחיד ובגימור קצת יותר מבריק מאשר בסדרה המודפסת). בסופו של דבר לא היה להם את זה בחנות, אז הוא קנה לי את העדיפות השנייה שלי - ג'קט בצבע נייבי אחיד. מתה עליו.

מפה לשם, הצלחתי לרכוש גם את גרסת הווסט וגם את גרסת הג'קט בשני הצבעים - נייבי וירוק משובץ. אין ספק שהפריטים האלה מאוד איכותיים, קלילים, והכי חשוב - מחממים בטירוף. קשה להאמין עד כמה הם מחממים בהתחשב במשקל המינימלי שלהם ובעובדה שהם מתקפלים לתוך שק פיצפון שלא מסגיר לשנייה את הנפח האמיתי של מה שנמצא בתוכו. בתור מי שהרבה פעמים מתעצלת לקחת מעיל בימים שבהם השמש זורחת וחמים בבוקר (תוך התעלמות מוחלטת מההתקררות בשעות החשיכה), הפריטים האלה פשוט פותרים לי את הבעיה - השק הזה כל כך קליל וקומפקטי שאין בכלל דילמה האם לשים אותו בתיק או לא - הוא לא מכביד או מעמיס בשום צורה.

החשיפה הראשונית הזו ליוניקלו בהחלט עשתה לי חשק לעוד - אין לי ספק שבפעם הבאה שאהיה בחו"ל, אדאג לבקר בחנות שלהם ולבחון מקרוב פריטים נוספים, כמו חולצות פליס, פריטים מליין Heattech שאמור ללכוד את חום הגוף ולהוות שכבת בסיס קלילה וחמה לחורף, ועוד ועוד. יש גם שמועות שיפתחו סניף יוניקלו ראשון בישראל בשנים הקרובות, אבל מי יודע אם זה באמת יקרה. עד אז, אפשר לשמוח שהאינטרנט הופך הכל להרבה יותר נגיש בימינו.

סכמ"ש חודש ינואר

אוי, ינואר. בתיאוריה, זה היה אמור להיות חודש חסכוני. שנה חדשה, ארון מתפקע, סיילים שעוד לא הגיעו למסה קריטית. איך קרה שזה הפך להיות אחד החודשים הבזבזניים ביותר בטווח הזכור? כמה מילים - שופינג אאוטלט, יוניקלו, הנחות עם תאריך תפוגה. החודש באמת נתתי לעצמי דרור ודי התפרעתי, וזה היה שילוב של כמה תשוקות חדשות ויקרות (באופן ספציפי - פוך קל על שלל נגזרותיו), כמה מציאות שוות (בעיקר בתחום ההנעלה), וכמה ימי שופינג מרוכזים שהניבו תשואה נאה לארון ורוקנו קצת את הארנק. אה, וכמובן גם ההנחה באסוס של 18% לישראל מעל 50 פאונד, שפגה בפברואר ולכן "הצדיקה" שתי קניות בסכומים שאני לא מגיעה אליהם בדרך כלל באתר הזה.
כדאי שנתחיל, כי זה הולך להיות ארוך.

חולצת אריג לבנה עם פרחים כחולים מאמריקן איגל
נרכשה במבצע 2 ב-70.
את חולצת האריג הזו מצאתי בחנות אאוטלט של אמריקן איגל, במבצע שווה של 2 ב-70. אין לי הרבה חולצות לבנות, אבל החולצה הזו ממש חמודה בעיני ותוכל להשתלב יפה עם כל גווני הכחול והג'ינס, וכמובן גם עם כל צבע נייטרלי אחר. היא מחמיאה לגוף, עדינה ומתוקה, ונו, היא עולה 35 שקל! ברור שקניתי אותה.

חולצת ג'ינס Bleach מאמריקן איגל
נרכשה במבצע 2 ב-70.
האמת היא שסביר להניח שלא הייתי קונה את החולצה הזו אם לא הייתי נדלקת על החולצה הפרחונית ומחפשת בנרות פריט שני למבצע. אני לא מתה על המראה של Tie dye וג'ינס מחומצן לא ממש עושה לי את זה. הייתי הרבה יותר מעדיפה לקנות חולצת ג'ינס בצבע כחול אחיד. אבל זו החולצה שהייתה בחנות, והיא הייתה שווה לאין ערוך לעומת האופציות האחרות (טי-שירט פשוטות וסווטשירט בגווני בזוקה. עם קפוצ'ון!), אז זה מה שלקחתי. כמובן שהקפדתי לבחור את החולצה עם הכי הרבה אזורים כחולים, ולפחות באזור הצווארון החולצה שבחרתי כמעט כחולה לגמרי, אז מקסימום אוכל להשתמש בה כחולצה תחתונה מתחת לסריג או קרדיגן.

נעלי אוקספורד מדגם Ciarletta של Aldo
נרכשו ב-210 ש"ח.
בדיוק מה שחיפשתי. אמנם קניתי זוג נעלי אוקספורד של קלארקס לא כל כך מזמן, אבל מדובר בנעליים עם עקב די משמעותי, ומשום כך הן פחות מתאימות בתור נעליים ימיומיות. אלה, לעומת זאת, מושלמות עבור המטרה הזו. הן נראות כמו נעלי אוקספורד, אבל יש בהן משהו קצת גס שהופך אותן לפריט קז'ואל שמאוד מתאים לי ליומיום. העור שלהן רך ונעים והן נוחות להפליא.

חולצת ג'ינס שחורה של H&M
נרכשה ב-60 ש"ח.
בשנה שעברה זכור לי שהסייל של H&M היה סופר אטרקטיבי. השנה משום מה, הצלחתי לדוג ממנו רק פריט מוצלח אחד - חולצת הג'ינס השחורה והיפה הזו, שהייתי בתכלס מתפתה לקנות גם במחיר מלא.

סווטשירט אפור פרחוני של Gap
נרכש ב-100 ש"ח.
שמתי את העין על הסווטשירט הזה כבר די מזמן, אבל חיכיתי שהמחיר שלו ירד. בסוף קניתי כי הגעתי למסקנה שיהיה לי חבל לפספס אותו. סווטשירטים אפורים דווקא יש לי, אבל אני אוהבת אותו במיוחד בגלל השילוב של האפור עם ההדפס הפרחוני העדין. מקווה להספיק לנצל אותו עוד החורף.

מעיל גשם מתקפל של Cath Kidston
נרכש ב-125 ש"ח.
הנה משהו שלא חשבתי שאקנה אי פעם. מעיל גשם? בארץ שיורדים בה אולי שבועיים גשם במצטבר בשנה? ועוד מעיל דקיק ומתקפל, שבעיקרון טוב בעיקר למצבים שבהם הגשם לא צפוי ולא רוצים להיסחב עם מעיל "אמיתי". כלומר - לא כשקר, לא כשממש גשום וצריך מעיל מאסיבי יותר. בקיצור - זה מעיל מעולה למי שגר בלונדון ועלול להיתפס בגשם באמצע יום קיץ יפה. אני, למרבה הצער, לא גרה בלונדון, ובכל זאת משום מה כבר תקופה ארוכה שבא לי על המעיל גשם הזה. לא ברור. התמריץ לקנייה דווקא עכשיו (ודווקא במחיר ממש לא אטרקטיבי עבור פריט כל כך אזוטרי), הייתה שכבר שבועות ארוכים המעיל הזה יושב לי ב-Wishlist, אבל עד כה הוא היה זמין רק במידה M/L, והוא Oversize גם ככה. כבר חשדתי שמידה S לא קיימת באמת. כשהיא הופיעה פתאום, כנראה באופן חד פעמי, הזדרזתי להזמין. לפחות השתמשתי ברכישה הזו בהנחה של 18%, מה שעזר לרכך קצת את המכה (כן, המחיר המקורי גבוה עוד יותר. מסתבר שמעילי גשם מעוצבים זה דבר יקר משום מה).

חולצה משובצת אדום-שחור של Pull&Bear
נרכשה ב-60 ש"ח.
בתכלס, החולצה הזו היא תחליף זמין למה שבאמת רציתי, שזו אחת מהחולצות המשובצות החורפיות של פול אנד בר. אבל לא נשארו כאלו בסייל כשהגעתי אליו, ויש יתרון ברכישה של חולצה קיצית כזו - עם קרדיגן שחור מעל היא לגמרי עוברת בתור לבוש חורפי, אבל היא קלילה מספיק בשביל להיות שימושית גם בקיץ. בז'אנר המשובץ אני בדרך כלל נמשכת לבדי הכותנה העבים והמנחמים, אבל יש יתרונות מסוימים לחולצות ויסקוזה קלילות כמו זו. במדינה שלנו, רוב השנה חם הרי וחולצות הכותנה העבות יהפכו ללא שמישות בעתיד הדי קרוב.

נעליים שחורות מדגם Kelty Burnish של Clarks
נרכשו ב-245 ש"ח.
יש מותגים שיש לי פשוט חולשה אליהם, וקלארקס הוא אחד מהם. כשאני רואה נעל של קלארקס שמשלבת יופי עם מחיר אטרקטיבי (יחסית לתמחור שלהם), קשה לי לעמוד בפיתוי. קשה להגיד שחסרות לי נעליים שחורות - אמנם רוב הזוגות שיש לי הם עם עקב שטוח ויומיומיים יותר מהזוג הזה, אבל בתכלס, הייתי יכולה לחיות בלי עוד זוג שחור. בכל זאת, קלארקס יפות ב-245 זה מחיר די אטרקטיבי, ואהבתי את משחקי הברק עם סוגי העור השונים (שפחות רואים בתמונה) ואת הרמיזה לסגנון אוקספורד בחרטום. התלבטתי, הלכתי, חזרתי, בסוף קניתי.

שני ווסטים Ultra Light Down של יוניקלו
הירוק המשובץ - 180 ש"ח, הכחול - 200 ש"ח. שניהם נרכשו דרך איביי.
אני כנראה עוד אקדיש פוסט ספציפי ליוניקלו, אולי אחרי שהווסטים יגיעו ותהיה לי התרשמות אישית מהם. בכל אופן, זה כנראה היה בלתי נמנע שאחרי שנחשפתי לראשונה ל-Ultra Light Down דרך החיקוי שלי ממנגו, אני אמצע את דרכי אל המקור. ללא ספק, גיליתי החודש את יוניקלו בהתלהבות יתרה, ומיהרתי לקפוץ על ההזדמנות להזמין לעצמי פריטים. את הווסט הירוק קניתי ממוכרת פרטית חמודה מאנגליה שהייתה מוכנה לשלוח אליי בזיל הזול. את הווסט הכחול רכשתי כמה ימים מאוחר יותר, ממוכר שנמצא בהונג-קונג ומוכר את הגירסה האסיאתית במחיר אטרקטיבי (אבל לא אטרקטיבי מספיק בשביל לעורר חשד שמדובר בחיקוי). כששני הווסטים יגיעו אליי מבטיחה לדווח באופן מלא יותר.

חולצת ג'ינס באפקט Dip-dye של Gap
נרכשה ב-100 ש"ח.
על החולצה הזו של גאפ שמתי עין עוד לפני כמה עונות - לדעתי זה פריט שהם ממשיכים לייצר שנה אחרי שנה, כי אחרת קשה להסביר איך היא בווישליסט שלי לפחות מהחורף שעבר. ההבדל היחיד בין החולצה שאני רכשתי לזו בתמונה הוא שהחולצה שלי עם כפתורים שחורים ולא לבנים, חוץ מזה היא זהה, ומהממת בעיני. נראה לי שעם החולצה הזו אני חותמת סופית את הרומן שלי עם חולצות ג'ינס. תכלס, עברתי ממצב שלא הייתה לי אף חולצת ג'ינס בארון לפני שנה, למצב שיש לי בערך כל גוון אפשרי בין תכלת בהיר לשחור, כולל מודפסות. הגיע הזמן לנצל את כל המגוון הזה.

שמלה משובצת/כותונת של Gap
נרכשה ב-40 ש"ח
מצד אחד, השמלה הזו לא נועדה לשמש ככותונת לילה. מצד שני, השילוב בין הגוונים הפסטליים שלה למשבצות, לאורך ולגזרה הרחבה, גורמים לה להיראות קצת פיג'מתית לדעתי. היא עלתה לי סכום שבו הייתי קונה אותה גם על תקן פיג'מה, בתכלס, ואני ממש ממש אוהבת את הצבעוניות שלה... אבל עוד לא ברור לי אם אני מייעדת אותה כבגד לכל דבר או כלבוש לבית בלבד.

פארקה מדגם Lapford Ottoman של ג'ק ווילס
נרכשה ב-170 ש"ח.
יש לי חולשה לג'ק ווילס, זה סופי. למה הייתי צריכה את המעיל הזה? בין שלל הפוך שרכשתי החודש לארון המלא שלי, באמת שלא חסרים לי מעילים, ג'קטים, ג'ילטים וכו' וכו' וכו'. אז למה הייתי צריכה עוד אחד, שדרך אגב אפילו אחרי הנחה של 18% על 70% מהמחיר המקורי, עדיין לא יוצא כזה זול בסטנדרטים שלי לפארקה די דקה. התשובה, כאמור - יש לי חולשה לג'ק ווילס, ויש לי חולשה לשילוב של נייבי ובורדו, ויש לי חולשה למשבצות. המעיל הזה משלב את כל החולשות הנ"ל באופן די מושלם, כך שהוא פגע לי בול בנקודת תורפה. חוץ מזה, כאמור, הוא היה במבצע על מבצע שהוריד אותו למחיר נמוך יחסית למותג הספציפי הזה. יש לומר שהתלבטתי לגביו במשך כמה ימים טובים, בעיקר בגלל הברק והדקיקות של הבד, וגם בגלל שכאמור אין לי מחסור במעילים. בסופו של דבר נכנעתי. התירוץ שנתתי לעצמי? בדומה למעיל הגשם של Cath Kidston, מדובר במעיל מחומר עמיד למים, אך בניגוד למעיל ההוא, לזה יש בטנה וגזרה מחמיאה שהופכת אותו לאופציה טובה עבור ימים גשומים. זה בשילוב עם הקלילות שלו הופכים אותו לאידאלי לעונות מעבר ולנסיעות קיציות לאירופה.
כן, אני יודעת, זה נשמע קלוש אפילו לי.

סט כובע צמר ו-Snood של Pieces
נרכשו עבור 52 שקלים.
תכלס, אין שום דבר ממש מיוחד בסט הזה (שנרכש בנפרד, דרך אגב). הוא פשוט הופיע לי בדיוק כשחיפשתי סנוד בצבע כחול נייבי שיילך עם כל פריטי הנייבי החורפיים שלי, ולא מצאתי בחנויות. החלטתי לקנות גם את הכובע, למרות שאני לא הולכת כל כך עם כובעים, כי נחמד בעיני שיהיה לי סט כזה, ואם כבר כובע צמר, שיהיה בצבע סולידי וכזה שישתלב לי עם כמה שיותר דברים. ולטיולים בחו"ל (שזו כנראה התמה של הרכישות החודש, משום מה).

צעיף משובץ מדגם Flo של Monki
נרכש ב-50 ש"ח.
הצעיף הזה היה תוספת של הרגע האחרון למשלוח מאסוס, ובתכלס מדובר בקנייה אימפולסיבית למדי - משבצות + בורדו + צעיף רחב וארוך שיכול לתפקד בעת הצורך גם כסוג של שמיכה מחממת? אני לא צריכה הרבה יותר מזה.

אז מה המסקנות מהחודש הזה? אין מספיק חורף בארץ להצדיק את כל הפריטים החורפיים האלו. אני לא נוסעת לחו"ל מספיק בשביל להצדיק פריטים ייעודיים לנסיעות. אני לא צריכה 5 מכל דבר חדש שמוצא חן בעיני. צריך עוצר, וכמה שיותר מהר.

על מעילי פוך ועלויות שילוח מנופחות

אם בחורף שעבר הרכישות העיקריות שלי היו של ג'ינס וסוודרים, החורף בעיקר המשיך את הקו שהתחיל בקיץ האחרון - חולצות משובצות ועוד חולצות משובצות... אבל בגלל שבכל זאת חורף - גם פוך. מסתבר שכשיש לי מספיק מעילים בארון אני פשוט מוצאת נישה חדשה בגזרת ה-Outwear ופושטת עליה בהתלהבות רבה. אז זה התחיל בהתלהבות רבה מג'ילטים פוכיים של ג'ק ווילס, אבל ההתלהבות הזו קצת שכחה בעקבות התנסות לא מוצלחת עם ג'ילט שהוזמן באיביי בחודש שעבר. אשכרה חגורת הצלה, רק פחות מחמיא. אז עברתי להתמקד בגירסה דקיקה ומחמיאה יותר.

כבר בתחילת העונה ראיתי במנגו קו שלם של ג'קטים ווסטים דקיקים ממולאים בפוך עדין וקליל. זה מאוד הזכיר לי ליין שנקרא Ultra Light Down של חברת יוניקלו היפנית, רק בנגיש יותר לישראלי הממוצע. אז בתחילת העונה זה עוד היה קצת יקר מבחינתי, אבל לפני כמה שבועות גיליתי מחדש את הפריטים האלו בהנחה נאה של 50%. אבל מה? אני אהבלה לפעמים בקטע של מבצעים, ואוהבת לרוב לחכות להנחות הסופיות בסיילים (אלא אם כן ממש ממש התאהבתי במשהו ואני פשוט חייבת אותו אצלי). ככה זה, הארון שלי מספיק מלא וגדוש בשביל לתת לי תחושה ששום דבר לא באמת חסר לי, ואם זה לא יהיה שם בסייל הסופי, זה כנראה לא היה אמור להיות שלי.

אז זה קו המחשבה שהנחה אותי כשוויתרתי על רכישה של הג'קטים האלה ב-180 ש"ח.

כמובן שאחרי ששיניתי את דעתי כמה ימים מאוחר יותר, זה כבר היה Too late. פתאום הבנתי שוואלה, אין לי בארון שום דבר שדומה לזה, וזה מחיר ממש טוב לפריט כל כך קליל ומחמם. זה יהיה סופר שימושי בנסיעות לחו"ל, וגם ליומיום הנוכחי, שבו בבוקר חם ובערב קר נורא, אבל לך תיקח איתך מעיל כבד כשהשמש בחוץ. 

בקיצור, פישלתי, החמצתי, אין להשיג יותר.

בחיי, עברתי 5 סניפים בחיפוש אחרי הג'קט שראיתי שבוע לפני כן בעזריאלי. אין.

My unattainable precious

אם יש משהו שאני שונאת זו תחושת החמצה, והתחושה הזו רק הלכה והתגברה ככל שהבנתי שאין יותר להשיג את הג'קט הזה בסניפים הישראלים של מנגו (אולי יש, אבל לא באלו שנגישים לי פיזית בשבוע עבודה). בצר לי פניתי אל האינטרנט, ושם גיליתי שיש וורסיה עוד יותר שווה של הג'קט הזה. מדובר במעיל ארוך יותר, שחור יותר (הג'קט מגיע רק בצבע אפור כהה או בגוונים בהירים וכעורים להפליא). עולה קצת יותר (65$, כלומר קצת פחות מ-260 ש"ח), אבל הרבה יותר שווה. מישהו החליט משום מה לא להביא את המעיל הזה לארץ, אבל הנה, באתר מנגו האמריקאי הוא קורץ לי במידה M, זמין לגמרי.... למשלוח בתוך ארה"ב.

My American-only precious

בלי להתבלבל ובלהט לא מבוטל, החלטתי לעשות שימוש בכתובת האמריקאית שיצרתי באמצעות חברת השילוח Buy2USA לפני כמה שבועות. בעבר השתמשתי בשירותי TNT בשביל לייבא לארץ שני תיקי פוסיל משומשים מאיביי, ועלות השילוח דרכם הייתה גבוהה בצורה הזויה (זה עדיין יצא משתלם בגלל שהתיקים היו כל כך זולים לעומת הארץ). אבל שמעתי דברים טובים על Buy2USA, והייתה לי כבר כוונה לנסות אותם (אחרת לא הייתי נרשמת מלכתחילה). אז הלכתי על זה.

רק כמה שעות אחרי ההזמנה, ואחרי שקיבלתי מייל שהודיע לי שהמעיל נשלח אל היעד (במהירות ראויה לציון!), עברה במוחי מחשבה מטרידה: האם יש מצב שהמידות האמריקאיות לא זהות למידות שנמכרות אצלנו?

בדיקה זריזה העלתה שלמרבה הצער, אכן זה המצב. מה שנחשב אצלנו מידה Medium הוא Small עבור האמריקאים השמנמנים, כלומר ה-M שחשבתי שהזמתי הוא בעצם Large.

הבאסה הייתה רבה - בארץ מדדתי מידה S והיא הייתה לי טובה. החלטתי ללכת על ה-M בגלל שלא היה S במלאי... אבל בוודאי שלא הייתי הולכת על האופציה הזו אם הייתי יודעת שזה בכלל לארג'. בעצם, במקום לקנות מידה 36, קניתי מידה 40 בלי להתכוון בכלל.

אחרי שהבנתי שביטול הוא לא אופציה ריאלית מבחינתי (יש פרוצדורה שלמה מול האתר ממנו מזמינים, וזה עולה לא מעט כסף לחברת השילוח), השלמתי עם הטעות ואני מנסה לראות בה דמי לימוד לעתיד. התקווה שלי נכון לעכשיו, כל עוד המעיל עוד לא הגיע, היא שלמרות המידה השגויה הוא יתאים לי מספיק כדי להיות שימושי, נוח ומחמיא. בכל זאת, הלכתי שנים ארוכות עם מעיל של קסטרו במידה 44 למרות שלא הייתי במידה הזו מאז הצבא... רוב מעילי הצמר שלי דווקא על הצד הצמוד (ככה זה כשקונים ב-Clearance, נשארים עם מידות הקצה), אז אולי זה לא נורא אם מעיל פוך יהיה קצת גדול ויאפשר להכניס מתחת גם סוודר רחב או סווטשירט עבה? נחיה ונראה ונקווה לטוב.

בכל אופן, המעיל הגיע למרכז הלוגיסטי של חברת השילוח מהר מהצפוי (תוך פחות מיממה! איזה כיף לאמריקאים שמזמינים ככה ואפילו לא משלמים דמי משלוח), ואז הגיעה ההפתעה הלא נעימה השנייה. 

שתי מילים שמגלמות בתוכן עולם שלם של רוע - משקל נפחי.

המשקל של המעיל שלי כולל החבילה שלו היה סך הכל 0.56 ק"ג. זה כמו 5 חבילות שוקולד. כלום!

המשקל הנפחי שלו, שמחושב באופן זדוני לחלוטין שהמציא מישהו שבטח בועט בכלבים ברחוב להנאתו, היה 1.63. 

כן כן, נוסף עוד יותר מ"קילו" דמיוני  תודות לחישוב מבוסס הנפח. אשמתי שהאמריקאים נדיבים עם החבילות שלהם כי מבחינתם בכל מקרה המשלוח חינם?

אוף.

וכך ממשלוח שהיה יכול בתיאוריה לעלות לי 22$, סיימתי עם משלוח בעלות של 40$, כלומר ערך כולל של 105$ לכל הסיפור. 415 ש"ח, פחות או יותר. עם הנחת סוף שנה של 10$, זה בסופו של דבר הסתכם ב-95$, כלומר בערך 380 ש"ח.

ולחשוב שהגעתי לכל זה כי העדפתי לחכות למחיר טוב יותר על ג'קט ב-180 שקל.

צריך לומר לזכות Buy2USA שהם נותנים אופציה של שילוח ימי, דבר שאף חברה אחרת לא נותנת (למיטב ידיעתי). האופציה הזו הייתה מוזילה את המשלוח בחצי (20$), והסיבה היחידה שלא לקחתי אותה היא שאני בונה על המעיל הזה לחורף הנוכחי וזה יהיה קצת מטופש להזמין אותו כך שיגיע אליי עוד חודשיים פלוס מינוס. 

אז אמרתי דמי לימוד? עכשיו נותר רק לקוות שהמשלוח יגיע אליי מהר וקל, ושהמעיל לא יהיה ענק עליי. בסופו של דבר, למרות שהיו כמה פאשלות בתהליך הזה, אם הכל יילך חלק מכאן והלאה אני בהחלט יכולה לראות את עצמי משתמשת בשירותי השילוח האלה שוב - כמובן שתוך שימוש מושכל יותר, וכנראה בעיקר עם פריטים שאין לי בעיה לחכות להם חודשיים.

סכמ"ש חודש דצמבר

החודש היה אמור להיות יחסית חסכוני מבחינת רכישות אבל זה לא בדיוק קרה, למרות הכוונות הטובות. ניסיתי להצטמצם ואמנם הצלחתי ביחס לחודשים האחרונים, אבל דווקא לקראת סוף החודש עם העמקת ההנחות בסיילים, הגיעו גם הרכישות. לא נורא, כבר התחילה שנה חדשה. מה שבוזבז ב-2014 נשאר ב-2014... לא?

חולצה משובצת של ליוויס
נרכשה ב-80 ש"ח דרך אסוס.
כמה התלבטתי לגביי החולצה הזו. אסוס החליטו לעשות לי חיים קשים והכריזו שוב על 20% הנחה על כל הפריטים באתר. החולצה הזו הופיעה פתאום במלאי בדיוק כשחיפשתי מה להוסיף להזמנה ואז החלה ההתלבטות. מצד אחד - ליוויס בחמישית מהמחיר המקורי (65 פאונד שהפכו ל-13), ועוד חולצה משובצת של ליוויס, בדיוק כשאני עמוק בטרנד המשובץ. מצד שני, אני מעדיפה משבצות בגוונים כהים יותר, והפאץ' זמש הזה (אפילו אם הוא זמש אמיתי ולא חיקוי זמש כמו ברוב הרשתות) לא בהכרח מוסיף.
בסוף הלכתי על זה כי בכל מקרה הייתי צריכה פריט שלישי להגיע למינימום משלוח, וכי החולצה כן חמודה בעיני בסך הכל. עם הפאץ' נלמד לחיות כנראה.

קרדיגן ארוך של Vila
נרכש ב-60 ש"ח דרך אסוס.
כבר הרבה זמן לא רכשתי קרדיגן ארוך ובזמן האחרון, ככל שמתקרר, אני מרגישה שחסר לי דווקא אחד כזה בארון. קרדיגנים קטנים וצמודים דווקא יש לי בשפע, אבל אלו הולכים טוב בעיקר מעל גופיות או חולצות קצרות, בעוד שקרדיגנים מהסוג שאני מחפשת כרגע משתלבים טוב עם חולצות ארוכות וחורפיות יותר. בינתיים עוד לא מצאתי הרבה קרדיגנים שעונים על כל הדרישות שלי (עם כפתורים, ארוך מספיק לכסות את הטוסיק, לא 100% סינטתי, צבע שישתלב לי יפה במלתחה), אבל הקרדיגן הזה מהווה סיפתח נחמד. קצת מפריע לי השילוב של כפתורים חומים עם הצבע השחור, אבל זו לא בעיה גדולה מדי, מקסימום קצת צבע פרמננט שחור.

מעיל פוך ארוך ממנגו ארה"ב
נרכש ב-260 ש"ח (לא כולל עלות משלוח).
אחרי שנחלתי אכזבה יחסית מתחום הג'ילטים (בעקבות ווסט תפוח שהוזמן באיביי והגיע גם חסר כפתור וגם לא מחמיא בעליל), שיניתי כיוון לעבר מעילי פוך דקיקים ומחמיאים יותר. אל הז'אנר הזה נחשפתי לראשונה (אך לא רכשתי) כבר לפני כמה שנים בסניף יוניקלו בלונדון. אז יוניקלו אין בארץ, אבל מנגו יש, והעונה הם ייצרו ליין שלם של מעילים, ג'קטים ווסטים שמהווים העתק די מוצלח של ה-Ultra Light Down מבית יוניקלו. לאחר שלא הצלחתי לאתר ג'קט אפור בסייל של מנגו בארץ, בדיקה באתר החברה העולמי העלתה שהדגם הכי יפה לא עשה עליה לארץ. בצעד לא מאוד אופייני החלטתי שאני מוכנה לשלם יותר עבור הדגם הזה, והזמנתי אותו דרך חברת שילוח. נכון לעכשיו עוד לא ברור לי לאן תטפס העלות הכוללת, אבל מבחינתי זו התנסות ששכר לימוד בצדה - אם הרכישה הזו תוכיח את עצמה, זה יפתח לי גישה לעוד הרבה רשתות שמוכרות בתוך ארה"ב.

חולצת פלאנל של Hollister
נרכשה ב-38 ש"ח בחנות יד שנייה.
עוד חולצה משובצת לאוסף? כן, עוד אחת. אני יודעת, יש לי מספיק, אבל היא רכה, נעימה, יושבת ממש יפה על הגוף ומגיעה במחיר מעולה מבית טוב. קשה לבקש יותר.

שני קרדיגנים ארוכים של American Eagle
נרכשו ב-160 סך הכל (90 לאחד, מינוס 20 ש"ח שנשארו לי בגיפט קארד מהיומולדת).
אם הקרדיגן השחור מראש הפוסט היווה את הגיחה הראשונה שלי לתחום הקרדיגנים החורף, אמריקן איגל סיפקו לי המשך מוצלח כשמצאתי בסייל שלהם דגם מקסים (כל כך אהבתי אותו, שהייתי חייבת לקנות אותו גם בבורדו וגם בנייבי). אמנם אין לקרדיגן הזה כפתורים, שזה מבחינתי קצת חיסרון, אבל הוא עבה, מכיל צמר (מה שאומר - מחמם), בצבעים שאני ממש אוהבת ולדעתי ישתלב לי נהדר במלתחה בחורף הקרוב (אנחנו כבר בינואר, והחורף עדיין "קרוב"...). המדד הכי טוב שלי לדעת אם רכישה היא מוצלחת, הוא אם בא לי ללכת עם הפריט מיד לאחר הקנייה, וזה בהחלט המצב עם הקרדיגנים האלה.

סוודר כחול Teal של Vero Moda
נרכש ב-45 שקלים דרך ASOS.
את הסוודר הזה קניתי כברירת מחדל - מאז שאסוס העלו את מינימום ההזמנה חינם ל-20 פאונד, אני מוצאת את עצמי לעתים קרובות מחפשת בנרות משהו זול יחסית להשלמת הסכום לקנייה יחד עם הפריט הנחשק באמת.
במקרה הזה, הסוודר נבחר כהשלמה לחולצת משבצות כחולה חמודה ועגילי כסף עם אמייל שחור. הבעיה היחידה? כפי שאסוס נוטים לעשות בחודשים האחרונים, הם ביטלו לי את החולצה המשובצת בטענה שהיא לא במלאי למרות הכל. אז נשארתי עם הפריט שהיה ברירת מחדל בתור התכולה העיקרית של המשלוח. כשדבר כזה קרה לי לראשונה לפני כמה חודשים, זה מאוד מאוד עיצבן אותי, אבל מאז הפנמתי שזה דבר שיכול לקרות (ואפילו סביר שיקרה) כל פעם שמזמינים פריט שגבולי במלאי. מהסיבה הזו, אני דואגת לוודא שאני לא מזמינה שום פריט שלא שווה בעיני בפני עצמו. אז הסוודר הזה אולי לא מלהיב אותי במיוחד, אבל אני בטוחה שהוא יהיה לי שימושי וכיפי בהמשך החורף.