א-כ-ז-ב-ה

אם יש מקום שבו חשוב שתמונה תייצג מציאות, זה בפלטפורמות מסחר אונליין. מקומות כמו איביי, אסוס, ושלל אתרים ישראליים שמנסים להיכנס למשחק הרכישות המקוונות. כי באתרים האלו, כל מה שיש לך זו תמונה ותיאור קצר ולקוני, ועל סמך התמונה הזו אתה צריך להחליט אם שווה לך, אם מתאים לך, אם בא לך לקחת סיכון על החתול בשק.

ההנחה הבסיסית היא שהתמונה מייצגת את המוצר שאתה מתכוון לרכוש.

בסיסי, כן?

אחרי שכבר הרכבתי לעצמי בראש שלל מערכות לבוש שישתלבו נפלא עם נעליים בצבע בורדו של Aerosoles, היום המציאות פגשה אותי. והיא הייתה בצבע אדום-כתום די מכוער.

להתראות, הבטחה:

שלום, מציאות:

כמו שאפשר להבין, התאכזבתי. הדבר שהכי אהבתי בנעל הזו (שיש להודות על האמת, היא לא שיא העידון והאלגנטיות עלי אדמות), הוא את הצבע שלה. או ליתר דיוק, את הצבע שהוצג לראווה באתר שמכר לי אותה, בלי שום גיבוי מהמוצר האמיתי.

את הכסף שלי קיבלתי בחזרה, אבל עדיין יצאתי עם טעם מר מכל הסיפור - גם כי בכל זאת שרפתי כמה שעות לנסוע לאסוף את הנעליים, אבל בעיקר בגלל שאני כבר רגילה לסטנדרט מסוים בקנייה ברשת. אני לא חושבת שזה מוגזם, לצפות שהמוצר יראה כמו שהתמונה מבטיחה. אבל כשנציגת השירות אפילו לא מבינה מה אני רוצה ואומרת לי "אבל היה כתוב באתר אדום-יין! התמונה זה רק דוגמא!", נראה שהציפיות שלי היו מוגזמות.

לא נורא, נעלי הבורדו המושלמות עוד מחכות לי איפשהו.

הצבע ארגמן

או בורדו, או בורגונדי, או Oxblood... או בתכלס - פשוט אדום כהה.

זה נחשב הצבע הכי "טרנדי" העונה, לא שיש למילה הזו משמעות מיוחדת עבורי. מבחינתי זה רק אומר שרואים הרבה יותר מהצבע הזה בחנויות בחודשים האחרונים. הבורדו כבר כל כך השתלט, שנראה שהטרנד כבר עבר את נקודת השיא ועומד לחלוף מן העולם. ודווקא עכשיו אני נתפסתי. כמו תמיד - Slow to warm up.

זה התחיל בסוודר הזה, שחיבבתי כבר במבט ראשון, של Vila ב-ASOS.

בזמן שחיכיתי שהמחיר שלו ירד, מצאתי גירסה ארוכה יותר שלו, והחלטתי מיד שאני מעדיפה אותה פי כמה.

ואז מצאתי את הצעת ההגשה הבאה לאותה שמלת-סוודר, באתר של Vila, וקצת התאהבתי בטוטאל לוק.

כמובן שהשלב הבא הוא לתקן את המחסור החמור שיש לי בפריטים המשלימים - גרביונים ומגפונים בצבע בורדו.

בגזרת המגפונים, הקדמתי את עצמי וסימנתי כבר לפני יותר מחודש את דגם ה-Tollgatherer של Aerosoles, בצבע בורדו מושלם (לפחות בתמונות). במשך תקופה ארוכה לא הייתי סגורה עליהן וסתם החזקתי אותן על אש קטנה, אבל ההתאמה המושלמת בצבע הכריעה את הכף, ואתמול הזמנתי אותן.

ועכשיו נשארה דילמת הגרביונים, שזו באמת לא דילמה רצינית, היא פשוט לא הוכרעה עדיין.
באופן תיאורטי, זה לא אמור להיות מסובך להשיג גרביונים בצבע בורדו. כאמור, זה הצבע החזק של העונה ויש לו ייצוג נכבד בכל חנות שמכבדת את עצמה. ועדיין - כלום. נאדה. קדחת. חרשתי את הקניון בניסיונות חיפוש, ולא העליתי בחכתי כלום. כלומר - מצאתי זוג גרביונים אחד בצבע בורדו במשביר לצרכן, אבל הוא נראה די דקיק ושקפקף, והיה רק במידה S (ובגרביונים אני תמיד מעדיפה לקחת מידה גדולה יותר).

ברשת תמיד יש אופציות, וכרגע אני באמת מתלבטת בין שלל אפשרויות שנעות בין ASOS לאיביי.
באסוס, יש אופציות מגוונות לגרביונים בצבע המבוקש:

הבעיה היא שקשה להעריך עד כמה הם אטומים ואיכותיים דרך מסך המחשב. מבחינתי, ככל שיותר עבה יותר טוב. אלו גרביונים שבהחלט מיועדים לשימוש בחורף, ועם שמלות סריג שלא מגיעות עד אורך הברך. זה אומר שגרביון דק או עדין מדי כנראה ירגיש לי חשוף ולא נוח. הייתי הולכת מראש על אופציית הטייץ, רק שאני לא סגורה שטייץ ישתלב יפה עם המגפונים.

ותמיד יש את אופציית איביי.

ההכרעה תתקבל בהקדם. אני רק מקווה שהתוצאה הסופית לא תאכזב. ובפעם הבאה, נא לקבל השראה ממראה שאני יכולה לשחזר גם בלי לרכוש כל אחד ממרכיביו במיוחד....

לסיום... עוד קצת בורדו בשביל הכיף.

על מה אני מבזבזת... ועל מה לא

בהשראת הפוסט הזה, אליו נחשפתי דרך סקר בפורום תפוז, חשבתי שיש מקום לעסוק קצת יותר בהרחבה בעניין הזה גם כאן.

כבר כמה פעמים חשבתי לעצמי שזה מגוחך לגמרי, איך שאני יכולה להוציא כמה מאות שקלים על תיק, ג'קט או שעון בלי להניד עפעף (אוקיי, עם טיפה עפעופים הכרחיים), ולעומת זאת כשמגיע הרגע שאני צריכה לקנות חזייה או טי-שירט פשוטה, אני מוצאת את עצמי מתקמצנת אפילו על 30 שקלים.

כמובן שעומד מאחורי זה הגיון מסוים - בשעון, בתיק או בג'קט (אוקיי, אולי קצת פחות בג'קט) אני אמורה להשתמש לאורך זמן, באופן יומיומי, בהזדמנויות מרובות ומגוונות. אבל זה טיעון שעובד מול חסכון על שמלות אירועים חד פעמיות, לא חזיות... גם בחזיות משתמשים לאורך זמן ובאופן יומיומי. אז אולי זה עניין הויזיביליות? חזיות (והלבשה תחתונה) לא רואים, אז למה לבזבז הרבה כסף? ואולי זה פשוט עניין של היצע - חזיות, טי-שירטס ותחתונים אפשר להשיג בזיל הזול, אז למה להתעקש על היקרים? תיק עור טוב, לעומת זאת, לא כל כך פשוט למצוא בגרושים (ואני אמורה לדעת!).

או שאולי זה עניין פשוט של תפיסות מושרשות - דבר אחד פשוט נתפס כשווה יותר מדבר אחר, ואין טעם לרציונליזציות. הרי יש קטגוריות שבעבר תפסתי כלא ראויות להשקעה רבה, ששיניתי את דעתי לגביהן. לדוגמא משקפי שמש. אולי ביום מן הימים אני אחליט שנורא חשוב לי לקנות חזיות איכותיות ויוקרתיות, מי יודע.

נכון לעכשיו, זה מתחלק אצלי ככה:

פורקת עול:

תיקים 
יש לי כנראה תפיסה שתיק זה פריט שראוי להשקיע בו. אני קונה הרבה תיקים, כולם מעור (חוץ מאלו שקניתי בתקופת הקיפלינג שלי), ומוכנה לשלם עליהם מחירים שלא הייתי מוכנה לשלם על אף פריט לבוש (חוץ מג'קטים, מסתבר).

French Connection Adele Shoulder Bag

ג'קטים 

הפריט היקר ביותר בארון שלי הוא ג'קט שעלה 600 שקלים, של Bershka. יש לי גם חיבה מופרזת לפריט הלבוש הזה, שהובילה לכך שיש לי כרגע משהו כמו 15 ג'קטים בארון.

Bershka Stitched Leather Jacket

משקפי שמש 
כשזה מגיע למשקפי שמש, אני קונה רק ריי-באן, ומוכנה לשלם את המחיר (המזל הוא שהן באופן תמידי במבצעים כאלו ואחרים). יש לי ארבעה דגמי ריי-באן, ואני לא צריכה לקנות עוד זוג משקפיים בשלושים השנים הבאות לפחות.

My four Ray-Bans. Yes, two are the same model

שעונים 
אני לא בעניין של שעוני יוקרה. אני יודעת שיש נשים שמתייחסות לשעון כמו תכשיט, אבל אני לא שם עדיין, ואולי לא בכלל. מותג השעונים האהוב עליי הוא סווטש, ואצלם אני אוהבת בעיקר את הדגמים הפחות יקרים. פריקת העול מגיעה לא מהמחיר פר פריט, אלא מהכמות - כרגע אני באובססיית שעונים קלה שהובילה לרכישה של לא פחות מ-3 שעונים בחודש האחרון.

Three Swatch Watches, One Month

מתקמצנת/חוסכת:
חולצות טי/חולצות בסיס 
לא מוכנה להוציא עליהן יותר מעשרים שקלים. על חולצות טי "מיוחדות" עם הדפס או אלמנט מעניין אני אוציא 30-40, מקסימום. איפשהו הן נתפסות אצלי כפריט בסיסי שלא ראוי לבזבז עליו הרבה כסף.

חזיות 
3 במאה, במבצעים שיש תמיד בחנויות מפעל של לודג'יה רוטקס. לא חושבת שקניתי לעצמי בחיי חזיה שעלתה יותר מ-33.3 שקלים.

תחתונים 
10 שקלים. זהו. אם יש סיבה להוציא יותר, עוד לא עליתי עליה.

טייץ/גרביונים/גרביים
10 לפשוטים/חלקים, 20 למדוגמים. למרבה המזל אלו המחירים בסופעונה, ויש לי יותר ממה שאני צריכה גם ככה.

ג'ינס 
אני יודעת שיש אנשים שקונים ג'ינסים בהון תועפות, ואף פעם לא ממש הבנתי את זה. כנראה התרגלתי למחירים של הג'ינס בפוקס אאוטלט ובתמנון. אולי אני פשוט לא מודעת להבדלי איכות שמצדיקים את הפרשי המחיר.

Wishlist לחודש ינואר

כמו ברוב החודשים, גם את החודש שעבר סיימתי עם חריגות בתקציב החודשי. בניגוד לרוב החודשים, החלטתי לכבוד השנה החדשה שהגיע הזמן לאמץ גישה של דחיית סיפוקים, ולהימנע מרכישות נוספות עד שהחודש יסתיים גם עבור חברת האשראי (ב-10 לחודש).

ההחלטה הזו אומרת שבימים האחרונים לא הייתה לי אפשרות לקנות כלום. ממש ממש כלום. אז במקום לקנות, ישבתי ושמרתי לינקים, ועשיתי חשבון, וחשבתי מה אני באמת רוצה ומה לא ממש. על מה אני יכולה להתפשר ומה אני חייבת לקנות בשנייה (אבל בשנייה!) שהעוצר שכפיתי על עצמי מוסר.

בחשבון מהיר, עוד לפני שהתחיל ינואר באמת, כבר יש לי כאן הוצאות מתוכננות של 500 פלוס שקלים... איכשהו, אין לי ספק שגם את פברואר יהיה צורך להתחיל בעוצר ממושך.

לפי סדר דחיפות, מהדחוף ביותר לדחוף הרבה פחות:

שעון Blue Leaves של Swatch

הייתה לי בחודש האחרון סוג של אובססיית שעונים, במהלכה עברתי על המוני דגמים של Swatch במטרה למצוא את השעון האולטימטיבי עבורי. זה הדגם הנבחר. הבעיה היחידה - הוא היה out of stock באתר הזול והנוח ביותר לרכישת שעונים שמצאתי, ויקר מדי בכל יתר האתרים (יקר מדי = כל דבר שעולה יותר מ-75$ ועלול להצריך תשלום מע"מ). מתישהו בתחילת ינואר הוא חזר למלאי, להפתעתי ושמחתי המרובה, ואין ספק שהוא הרכישה הדחופה ביותר עבורי כרגע. שרק לא ייצא מהמלאי לפני שיגמר העוצר...

שמלת סריג של Vila

מצאתי את שמלת הסריג הזו ב-ASOS ממש לאחרונה, אחרי שגירסה קצרה שלה הייתה לי ברשימת הצפייה שבועות ארוכים. איך שמצאתי את השמלה, ידעתי שאני רוצה אותה, ושאין סיכוי שאני לא קונה אותה. אני מתה על הכל - האורך, שמתאים לטייץ או גרביונים (עבים ואטומים כמובן). הצבעים, שהם שילוב מקסים במיוחד של שני הגוונים האהובים עליי בחורף הנוכחי (וילכו מצוין גם עם מעיל הבורדו שלי מקסטרו וגם עם שלל הגרביונים האפורים). הגזרה הנוחה והמחמיאה, שלא יושבת קרוב מדי לגוף, אבל גם לא מנפחת ומרחיבה. הכל עובד כאן מבחינתי, ועכשיו זו רק שאלה של אם לקנות במחיר הנוכחי, או לחכות ולקוות שתגיע הנחה או קופון לפני שייגמר המלאי.

נרתיק אייפון של Fossil

אני לגמרי מאוהבת בחברת Fossil לאחרונה. הבעיה היחידה היא המחירים האסטרונומיים של רוב התיקים/ארנקים שלהם. מהסיבה הזו אין לי כרגע ייצוג נכבד במיוחד שלהם בארון הפרטי שלי. אבל פה ושם, כשיש פריט חביב וקטן במחיר קצת יותר שפוי, הרי ברור שאני אקפוץ על המציאה. אם משלבים את החיבה למותג עם הרצון שלי להעניק לאייפון שלי בית ייצוגי ומשמח (אחרי שנים בנרתיק שחור ומשמים אך פונקציונלי), קל להבין את המשיכה הגדולה שלי כרגע לנרתיק האייפון הזה, שמוצע כרגע במחיר של 111 ש"ח כאן. לעומת זאת, אם מתחשבים בכך שכבר רכשתי נרתיק מאותה סדרה במהלך חודש דצמבר, אולי אפשר לחכות עם הרכישה הזו קצת.

כאמור, אלו רק הרכישות הברורות שסימנתי לעצמי כחובה עד כאן. יש עוד כל מיני דברים שאני מתלבטת לגביהם, פריטים גנריים שאני כבר אשיג מאיפשהו (טייץ או גרביון בבורדו, חובה!), ודברים שצריך לקנות, אבל ההזדמנות עוד לא הגיעה (תיק קיפלינג ליומולדת של אמא, לפני פברואר, ובמחיר סביר!).

עכשיו, שרק יגיע כבר ה-10 לחודש...