סקר אופנה מקוונת

כל הזכויות על שאלות הסקר שמורות ל-BlueBell, שהעלתה אותן בפורום "אופנת נשים" בתפוז. מכיוון שקניות מקוונות מהוות חלק לגמרי לא זניח מההוצאות שלי בשנים האחרונות, הסקר הזה בהחלט נוגע בנקודות מעניינות עבורי, ולכן החלטתי להעביר אותו הנה לטובת מענה נרחב יותר (שלא לומר חופר וקודח).

מה היתרונות של קניה באינטרנט על קניה רגילה? מה גורם לכן להעדיף אותה? 

את היתרון הגדול של קניה באינטרנט אפשר מבחינתי לסכם במילה אחת - נגישות. האינטרנט הופך את העולם לקטן ונגיש יותר בכל מובן, וזה נכון גם לגביי תחום השופינג. זה אומר, ברמה המקומית, שלא צריך לצאת מהבית כדי לראות מה ההיצע בקולקציה האחרונה של קסטרו ומנגו, וברמה הגלובאלית זה אומר שאפשר לקנות גם דברים שלא נמכרים בארץ, או כאלו שמחירם בארץ כפול ומכופל ממחירם בחו"ל. בעצם, האינטרנט שם במידה רבה את הכוח בידיים של הצרכן ונותן לו בחירה גדולה הרבה יותר מבעבר. המבחר אינסופי, והמגבלה היחידה שקיימת היא כספית. בעזרת האינטרנט אפשר להביא אלייך כמעט כל פריט ומוצר שקיים. 

כמובן שיש גם חסרונות - באינטרנט אי אפשר לגעת בסחורה בידיים, אי אפשר למדוד, אי אפשר לראות את הפריט במציאות ולהתרשם באופן אישי ובלתי אמצעי. אבל לצד החיסרון הזה, האינטרנט מאפשר לקבל מידע מסוג שונה על המוצר - למשל מאיזו קולקציה הוא, מה המידות המדויקות שלו, האם המחיר שלו טוב או מנופח, איזה ביקורות יש לגביו וכו'.

בסיכומו של דבר, האינטרנט פותח לנו נגישות גם מבחינת היכולת לרכוש פריטים שאינם בהישג ידינו באופן פיזי, וגם מבחינת המידע שאליו אנחנו חשופים. בהנחה שהמידע הזה מספק, הוא יכול להוות תחליף לא רע ליכולת לגעת ולמדוד.

ואחרי כל זה - אני לא יכולה להגיד ב-100% שאני מעדיפה קניה באינטרנט על פני קניה בחנות. אין מה לעשות, הקניה בחנות היא הרבה יותר בטוחה וחד משמעית, ולא צריך לחכות כמה שבועות עד שהמוצר יגיע אלייך. לדעתי, קניות מקוונות פשוט מעשירות את האפשרויות שעומדות לפנינו, והכי חכם לשלב ולבחור לפי הצורך והנסיבות.

איך נכנסתן לעולם הזה של ההזמנות מהאינטרנט, וכמה זמן לקח לכן להתרגל לשיטת קנייה שונה כל כך?
חיפוש קצר העלה שהרכישה המקוונת הראשונה שלי התרחשה במאי 2012, לפני כמעט שנה וחצי. האמת, זה מרגיש לי הרבה יותר. מאז הצעדים הראשונים והמהוססים שלי באסוס עברו הרבה עסקאות בפייפאל והרבה פתקים נמסרו בסניף הדואר המקומי. הכניסה שלי לעולם הזה התבצעה דרך אתר ASOS.com, וזו לא הייתה אהבה ממבט ראשון.
זכור לי שבהתחלה שמעתי את השם של האתר ולא חשבתי עליו פעמיים, כי הנחתי שהזמנות ברשת יקרות מאוד בגלל התשלום על המשלוח. כשכבר קלטתי את הפלא ששמו "משלוח חינם לישראל", הכניסות הראשונות שלי לא הניבו הרבה הצלחה. היה קשה לי באמת להתגבר על המחסום הפסיכולוגי של רכישה בשלט רחוק, והמחירים לא נראו לי אטרקטיביים מספיק להצדיק את המכשלה הזו. זה לקח לפחות כמה חודשים בין הפעם הראשונה שנכנסתי לאתר להזמנה הראשונה שלי. באופן אולי קצת מפתיע, התחלתי בגדול וקניתי בקנייה הראשונה שלי את מה שעד היום הוא הרכישה הכי יקרה שלי ברשת - תיק עור חום של פרנץ' קונקשן. בדיעבר, מדובר בתיק קצת מבוגר ו"מכובד" מדי עבורי, ואכן לא השתמשתי בו כלל מאז שנרכש. בכל זאת, הוא מחזיק ערך נוסטלגי עבורי ואני מאמינה שבעתיד (כשארגיש קצת יותר "גברת") עוד אשתמש בו לא מעט.

איך משפיעות עליכן הנחות מיוחדות (כמו Black Friday), או קודים ומבצעים שנוחתים במייל?
אני מאוד שקולה לגביי הנחות ומבצעים, או לפחות מנסה להיות. אני תמיד מנסה להסתכל רק על המחיר הסופי ולא על גודל ההנחה, כדי לקבל החלטה צרכנית נבונה ולא להיסחף אחרי כותרות כמו "70% הנחה" שמסתיימות במחיר שעדיין גבוה מבחינתי. לעומת זאת, אם יש מוצר שאני מתכננת לקנות מראש, ורק מחכה שמחירו ירד מספיק להצדיק רכישה, מן הסתם הנחה מיוחדת עשויה להטות את הכף לטובת קנייה שלו. זה היה המקרה באמת בבלאק פריידי האחרון עם רכישת האייפד מיני שלי. לגביי קודים ומבצעים, אני תמיד בודקת שהמחיר אחרי ההנחה באמת אטרקטיבי, שאין כל מיני טריקים ושטיקים דוגמת העלאת מחיר הבסיס לפני ה"הנחה" וכו'. אסוס אשמים בצעד כזה במבצעים האחרונים שהם עשו, אבל בכל זאת הצלחתי למצוא כמה פריטים שמחירם לא עלה לכבוד ההנחה ולכן זכו להנחה כפולה.

האם קרה שקניתן משהו אחרי שבדיוק הכרזתן ״די! יש לי מספיק״, אבל הפיתוי היה גדול מדי?
כמו שכבר התוודתי כאן בעבר, אני לא באמת צריכה כלום. יש לי מספיק מהכל. לכן, אם הייתי פועלת לפי עיקרון של "מה אני באמת צריכה", כנראה שלא הייתי קונה כמעט כלום במשך כמה חודשים טובים, אם לא יותר מזה.
מבחינתי, השיקול הוא אחר: כל עוד הפריט שאני רוכשת נרכש במחיר טוב, וכל עוד הוא שימושי עבורי ומסב לי הנאה, הרכישה שלו הייתה כדאית. האם הייתי צריכה עוד זוג משקפיי רייבאן? לא. אבל אני משתמשת בזוג החדש שלי, נהנית ממנו, והשגתי אותו במחיר מצויין, אז אין לי רגשות אשם או תחושת חרטה על הרכישה הזו. באופן כללי, אני מאוד מנסה לא להתחרט על אף רכישה. אני צרכנית מאוד מודעת, אני עושה המון סקרי שוק ודואגת תמיד לקנות במחירי מציאה ומטה, אז אין לי אף פעם תחושה ש"התפתיתי" לשווא. אם אני קונה, זה מתוך בחירה מודעת, שקולה ואחראית, ואין מקום לחרטה על בחירה כזו.

את מי, בסופו של דבר, משרתים המבצעים לתחושתכן? אתכן כלקוחות או את הרשתות?
מן הסתם, מבצע שמביא לקוחות לחנות משרת את הרשתות, בעוד שהוזלה במחירים (במידה ולא היו מנופחים מלכתחילה, כפי שקורה לעתים קרובות) משרתת את הלקוחות. באופן אישי אני מתרחקת כמו מאש ממבצעים בסגנון "קנה אחד קבל את השני ב-50%" או "קנה ב-800 שלם 500". לא אוהבת שמציבים לי תנאים וחוזים כדי לקבל את ההנחה, לא אוהבת את הצורך לקנות יותר ממה שתכננתי מראש. תנו לי את ההנחה מהפריט הראשון, ומקסימום תקציבו "3 במאה" אם אתם רוצים שאקנה בסכום מינימלי.

עד כמה שימושיים עבורכן המוצרים שמגיעים? יצא שהרגשתן שבעצם אתו נהנות יותר מחוויית הקנייה עצמה, מה״צייד״ שלו במחיר הכי אטרקטיבי, מההתרגשות של לחכות לפתק בדואר, מאשר מהמוצר עצמו, כשהגיע לבסוף?
או, זאת שאלת מפתח מבחינתי. אני בהחלט מרגישה לפעמים שאני נהנית יותר משלב החיפוש אחרי הפריטים מאשר מהשימוש בהם כשהם כבר אצלי. יש משהו מאוד מהנה בציפייה, בחיפוש, במציאת הפריט הנכסף שגם עונה על הטעם וגם מגיע עם תווית מחיר אטרקטיבית. לי באופן אישי יש נטייה בעייתית "לחוס" על פריטים חדשים ולרצות לשמור עליהם במצבם החדיש והמושלם עוד קצת אחרי הרכישה. זה גורם לי להעדיף הרבה פעמים ללבוש פריטים מוכרים ואהובים במקום לבחור בפריט החדש והבתולי. זאת נטייה שאני בהחלט צריכה להתגבר עליה, בגלל שהיא מובילה למצב קצת (הרבה) אבסורדי, של ארון שמלא בפריטים חדשים ויפים שיוצאים ממנו לעתים רחוקות מדי.

האם לדעתכן זה יותר חסכוני וחכם לקנות דרך האינטרנט, למרות הפיתויים?
חכם יותר, כן. חסכוני יותר, בכלל לא בטוח. האינטרנט אולי מאפשר להשיג פריטים במחירים זולים יחסית, ובנוחות רבה, אבל הוא חושף למבחר עצום ועם החשיפה הזו, גדל התיאבון להתחדש ולרכוש עוד. לדוגמא - פעם בתקופה של תחילת העונה, שבה אין סיילים, לא הייתי נכנסת לאף חנות וכך נמנעת לחלוטין (או כמעט לחלוטין) מקניות במשך חודשיים שלושה. כיום יש את ASOS, ששם תמיד יש אגף סיילים, גם בשיא העונה, ואת איביי, ששם תמיד אפשר למצוא יד שנייה במחירי רצפה, וכמובן שיש גם חנויות יד שנייה אמיתיות שמספקות אפשרויות לתקציב מוגבל 365 ימים בשנה. בקיצור - ככל שיש יותר אופציות, יש יותר סיכוי לרכוש, כך שחסכון ברמת המאקרו הוא לא בהכרח הצד החזק של קניות ברשת.

(אם אי פעם התחלתן בעוצר) מה היה התהליך שהביא אתכן לומר - ״מספיק. מהיום עוצר״?
זה מאוד מאוד פשוט - יש לי תקציב חודשי, ואני לא חורגת ממנו. אם קרה והייתה לי הוצאה גדולה ולא מתוכננת (כמו שאכן קרה בחודש שעבר עם רכישת האייפד) אני אכנס כמה שיותר מהר לעוצר כדי לא לאפשר חריגה משמעותית מהתקציב. התקציב שלי הוא תמיד תמיד יותר מצומצם ממה שאני יכולה באמת להרשות לעצמי, כדי שאפילו בחודשים שבהם נאלצתי להכריז על עוצר, זה עדיין יהיה בתחום שמאפשר לי רווח בשורה התחתונה. אין ולא היה מבחינתי מעולם מצב להיכנס למינוס. זה חלק מהמשמעת הצרכנית שלי - אני לא מוציאה מה שאין לי, ואפילו לא מתקרבת לכך.

ואחרי כל זה, האם אתן בכל זאת מרוצות מהשיטה הזו, על חסרונותיה, באופן כללי?
בוודאי. אם לא הייתי מרוצה, לא הייתי ממשיכה לרכוש ברשת. זה מדהים כמה החשיפה לעולם המקוון מגדילה את היכולת לבצע בחירות צרכניות נבונות, זה מדהים כמה שזה שם בפרופורציות שונות את המחירים שנהוגים בארץ, וכמה גבולות נשברים מבחינת האפשרויות שעומדות מולך כצרכן. מבחינתי, לפני שהתחלתי להשתמש באינטרנט לצורך קניות הייתי חצי עיוורת ופעלתי בשדה מוגבל מאוד. אני מאוד מאוד מרוצה שהיום אני נמצאת במקום אחר, שבו אני קובעת לעצמי את הגבולות.

פוסט אפור לכבוד החורף שהגיע

איזה אושר, זה אמנם לקח לו כמעט עד אמצע דצמבר, אבל בסוף החורף הגיע.

הסופשבוע האחרון היה חורפי למהדרין. חורף מהסוג שלא משאיר ספק לגביי הצורך במטרייה, מעיל, מגפיים וסוודר. חורף כזה כמו שחיכיתי לו כבר מאמצע הקיץ.

אז נכון, זה יותר חביב בתיאוריה, כשחולמים על שילובי צעיפים ומגפיים ומתעלמים מזה שחורף מגיע קומפלט עם גשם קר ורטוב ומטריות מסורבלות שמסרבות להיפתח לפי דרישה. וכן, חורף במציאות אומר לחשוב פעמיים לפני כל יציאה מהבית, כי קר וצריך להתעטף ולהיערך היטב. ובתכלס, בחורף מציאותי פשוט רוצים שיהיה חם ונוח, אז למי יש ראש להשקיע בתכנון לוק מושקע כשהכל מכוסה במעיל גדול....

אבל האמת, אפילו שהחורף לא קליל ונוח ויבש במציאות כמו בציפיות, עדיין כיף גדול שהוא הגיע.

ולכבוד החורף שהגיע... פוסט אפור ומשמח. כי זה לא מנוגד!

בעיקרון, אפור זה צבע שמשתלב נהדר עם כל צבע אחר (המממ... סוגייה מעניינת. אם שחור ולבן אינם צבעים, האם הגוון שנוצר מהשילוב שלהם הוא כן צבע?). הוא נייטרלי, מחמיא ומגיע בשלל גוונים עצום. באופן אישי יש לי חיבה בעיקר לאפור כהה יחסית, ולאפורים עם טקסטורה מיוחדת.

נתחיל בדגימה חלקית בהחלט של כמה פריטים שרכשתי בגווני האפור בזמן האחרון:

Fossil Maddox Convertible Flap

ASOS Ridley Supersoft High Waisted Ultra Skinny Jeans

Vero Moda Printed Sweat Top

Shoola  Leather Shoes

ונעבור לכמה פריטים שהייתי שמחה מאוד לאמץ לארון שלי בגוונים החורפיים המקסימים האלו.

MiH Jeans Cable Knit Jumper

French Connection Bach Knitted Jumper with Shoulder Detail

Vila Sleeveless Jersey Dress

Zara Jacquard Sweater

Karen Millen Coat in Ombre Tweed

Oasis Short Sleeve Cable Cowl Neck Jumper

Zara Basic Wool Coat

Baum und Pferdgarten Textured Jersey Sweater

Zara Twist Knit Roll Neck Jumper

Warehouse Rib Collar Biker Coat

ASOS Pocket Jumper

Zadig and Voltaire Lurex Wrap Coatigan

באמת שהייתי יכולה להמשיך עוד המון, אבל נראה לי שהפוסט הזה כבר ארוך מספיק בשביל לגרום להתכווצות שרירים באצבע המגוללת על העכבר. באמת שאין גבול לפריטים היפים ולמגוון שקיים בגוון האפור ברשתות העונה. עם קצת מזל, אסיים את החורף הזה עם עוד כמה פריטים אפורים במלתחה, בדגש על סוודרים גדולים וכיפיים וסווצ'רים נעימים.

ועד אז... אסיים את הפוסט עם שיר שעושה לי באופן אישי תחושה אפורה, סוערת וגועשת.

סכמ"ש (סיכום שופינג) - חודש נובמבר

החודש עבר עליי קצת מוזר. בחלק לא מבוטל ממנו ממש לא היה לי שום חשק לעשות שופינג, וגם כשכבר התחשק לי, לא מצאתי הרבה פריטים שהרגשתי איתם 100%. זה אומר שהפוסט החודש די קצר, גם אם לא מאוד חסכוני.

אני חושבת שחלק מהבעיה היא שהצטברו לי החודש לא מעט הוצאות מעוכבות, כלומר תשלומים שניים ושלישיים על פריטים שנרכשו בחודשים קודמים. זה הוביל לכך שכל החודש התאפיין בתחושת בזבוז יתר, עוד לפני שהוצאתי שקל אחד על פריט חדש. העניין הזה רק מחזק את התחושה שלי שתשלומים זה חולירע ושעדיף להימנע מהעניין הזה ככל האפשר. בסופו של דבר מדובר בעבודה עצמית בעיניים בזמן הרכישה, אבל אחרי זה בחודשים העוקבים יש הצטברות של חיובים ועומס שמעיק על המצפון.

אז כן, נאלצתי להפגין החודש קצת יותר איפוק, ובכל זאת "הצלחתי" לבצע גם כמה רכישות חדשות בתחום הלבוש והאקססוריז.

מגפי עור שחורים מדגם Lauren Any של Clarks
נרכשו עבור 300 ש"ח בחנות אאוטלט.
יש לי יותר זוגות מגפיים משאני זוכרת בעל פה, וזה סימן טוב לכך שיש לי יותר משאני צריכה. זה בעייתי עוד יותר בגלל שהחורף כאן נגמר תוך דקה וחצי בערך, אם הוא בכלל טורח להתחיל, ובלי חורף אין הרבה טעם במגפיים. ובכל זאת, כשנקרית בדרכי ההזדמנות לרכוש מגפי עור גבוהים של קלארקס במחיר של 300 ש"ח, זה מאתגר את היכולת שלי להיות צרכנית נבונה והגיונית.
בדיעבד, אני לא לגמרי שלמה עם  הרכישה הזו. המגפיים קצת רחבים לי על השוק (שזה מפתיע, בהתחשב בשוקיים הגזעיים, שלא לומר העציים, שלי). חוץ מזה, העקב דק יחסית, מה שמעלה חשש לשחיקה מואצת. ובכל זאת, קניתי. האמת שלבשתי אותם לפני כמה ימים למפגש חנוכה משפחתי וזכיתי למחמאות ומבטי קנאה, שעזרו להרגיע ספקות נותרים. בסופו של דבר, גם אם הם לא יושבים פרפקט, הם מעודנים יחסית לזוגות אחרים שלי, וכמובן נוחים ואיכותיים כמתבקש מקלארקס.

מטריית Birdcage של Fulton
נרכשה ב-55 ש"ח דרך ASOS.
על המטרייה הזו, ובעיקר על הנסיבות האבסורדיות בהן הגיעה אליי, כבר נכתב פוסט שלם. אוסיף ואומר רק שאני מתה כבר להשתמש בה ולבחון את האיכות וההגנה מפני הגשם בתנאי שדה. אני עדיין לא מתחרטת שרכשתי אותה, גם אחרי כל הסאגה, אבל לא ארכוש שוב מטרייה גדולה באינטרנט.

חולצת טי-שירט פסים של French Connection
נרכשה ב-75 ש"ח דרך ASOS.
הרומן שלי עם פרנץ' קונקשן סבוך ומאתגר. משום מה, אני מוכנה לשלם על הפריטים שלהם סכומים שנראים לי מופרזים לגמרי בכל מקרה אחר. מדובר במותג איכותי שקוסם לי מאוד, אבל המחירים שלו לא קוסמים לי כלל וכלל, בטח לא בתרגום שהם עברו בארץ. בגלל זה רוב החשיפה שלי לקשר הצרפתי נעשית דרך יד שנייה באיביי, חוץ מביקורי נימוסין מזדמנים בחנות המותג ברמת אביב (שנסגרה לאחרונה מטעמי חוסר עניין לציבור שאינו אני). באופן ספציפי פיתחתי חיבה עזה לחולצות ושמלות הפסים שלהם (יש אפילו פוסט בנושא!), אבל הגישה שלי לפריטים האלו במחירים סבירים היא חלקית עד בלתי קיימת. לכן שמחתי מאוד לגלות חולצה מהסוג הנכסף שהופיעה לפתע באסוס. אפילו המחיר הגבוה יחסית לטי-שירט לא ריפה את ידי.

כשכבר חשבתי שסגרתי את החודש עם הוצאות מינימליות, נחת עליי אתמול מבצע של 20% הנחה באסוס. קשה מאוד להגיד לא ל-20% הנחה, אז אומרים כן. ואז מחפשים בכל קטגוריה אפשרית עד שמוצאים תמהיל פריטים שנראה כמו שילוב אופטימלי בין מחיר סביר (גם לפני הנחה) ושימושיות. במקרה הנוכחי, זה הוביל אותי לפריטים האלו:

חולצת פסים נייבי-לבן של New Look
נרכשה ב-30 ש"ח בסייל של אסוס.
כי פסים וכאלה, תמיד טוב, והמחיר באמת נחמד.

סווטשירט בורדו של J.D.Y 
נרכש ב-38 ש"ח בסייל של אסוס.
אחד הדברים שאני הכי הכי מחפשת כרגע זה סווטשירט כיפי ומחמיא בצבע אפור ובצבע בורדו. הבורדו הזה קצת דהוי לטעמי, ואני לא משוכנעת שהבד עבה ואיכותי כמו שאני מחפשת... אבל זה שווה ניסיון, בכל זאת.
יש גם וורסיה אפורה, אבל אני אזמין אותה רק במידה והסווטשירט הזה יתעלה על הציפיות.

ארנקי עור של ASOS
נרכשו ב-35 שקלים לאחד בסייל של אסוס.
יש לי בתיק אופן קבוע נגן MP3 של סאנדיסק, פיצי כזה שנכנס בארנק מטבעות יחד עם האוזניות ולא מוסיף נפח או משקל מיותר בתיק. זה תמיד שימושי לנסיעות או הליכות ארוכות, והסוללה שלו שורדת חודשים.
כבר תקופה ארוכה שאני מאפסנת אותו בארנק עור קטן של חברת Aubrey, אבל בא לי לגוון קצת. האמת שחיפשתי ארנקי מטבעות של פוסיל למטרה הזו, אבל הם יקרים ועוד לא מצאתי דיל משתלם מספיק על אחד כזה. בינתיים, הארנקים האלו של אסוס יעשו את העבודה.
בגלל הסייל המחיר יצא משתלם, אז הזמנתי שניים. אם הם יהיו איכותיים והמחיר ימשיך לרדת, יש גם בירוק ובורדו...

בלוג שהתחיל בתובנות על חוליי שיטת התשלומים, כמובן שראוי שיסתיים בווידוי על הוצאה נכבדת ביותר שהתבצעה בתשלומים. כי תובנות זה יפה, אבל אייפד מיני זה יותר יפה.

iPad Mini 16GB Wi-Fi
נרכש במבצע Black Friday ברשת מחשבי אייבורי עבור 1,190 ש"ח (הנחה מ-1,400).
אין ספק שמדובר בהוצאה גדולה ומשמעותית עבורי, אבל אני גוררת את התשוקה לאייפד מיני כבר תקופה די ארוכה, ואחת לכמה זמן בודקת בחנויות אם במקרה ירד המחיר או שיש איזה מבצע שווה. זו הייתה הזדמנות משתלמת למדי ביחס למחיר ההתחלתי של לפני כמה חודשים, כששקלתי לראשונה לקנות אותו (1,600).
עכשיו רק נשאר לרכוש מגן מסך וכיסוי, משימה שמן הסתם תגרור גם היא סקר שוק נרחב ולבטים רבים.

האייפד היה הרכישה האחרונה שלי לחודש זה, ומיד אחריה הוכרז עוצר הוצאות כללי עד החודש הבא. זו גם הסיבה שהפוסט הזה עולה כמה ימים מוקדם מדי. נשאר עוד בדיוק שבוע עד שיסתיים חודש האשראי, אבל עוצר הוצאות וכאלה, ואין לי שום כוונה לקנות כלום עד ה-10 לחודש.

שבוע אחד בלי שופינג, זו לא משימה בלתי אפשרית... נכון?

סיפור על מטרייה נחמדה ו-EMS פחות נחמד

לפני שבועיים בערך, באופן לא לחלוטין רציונלי, החלטתי שנורא בא לי להזמין מטרייה באינטרנט. זה לא שחסר מטריות בחנויות, וזה בטח לא שיורד גשם זלעפות באופן יומיומי. להיפך, כבר סוף נובמבר ומזג האוויר מסרב לרמוז שהקיץ נגמר.

אבל לפעמים, פשוט קופץ החשק הבלתי מוסבר הזה למשהו, והפעם המשהו הזה היה מטרייה.
ליתר דיוק, מטרייה של חברת Fulton הבריטית שנמכרת דרך האתר ASOS. ליתר דיוק, המטרייה הזו:

יש סוג של הסבר לעניין - אחרי כמה שנים שבהן התרגלתי לחיים הטובים עם רכב צמוד, נאלצתי לאחרונה להסתגל לשימוש בתחבורה ציבורית כאמצעי התניידות ראשי. זה לא נורא כל עוד מזג האוויר יפה, אבל עברה לי בראש המחשבה שכשיתחיל לרדת גשם זה יהיה הרבה פחות סימפטי לחכות בתחנה כל בוקר וערב. כך עלה הרעיון להשקיע במטרייה איכותית וחביבה שתספק לי הגנה ראויה מהגשם.

אחרי בדיקה קצרה, החלטתי שדגם ה-Birdcage של פולטון הוא אופציה טובה עבורי - הרעיון הוא מטריה שקופה שאמורה לכסות את הראש והכתפיים כך שהיא מספקת הגנה מקסימלית אבל לא פוגעת בשדה הראייה. אהבתי את הקונספט והביקורות האוהדות, והחלטתי ללכת על זה במחיר של £10, פחות מ-60 שקלים, שזה אולי יקר יחסית למטריה זולה וחד פעמית, אבל נראה לי סביר למוצר איכותי שישמש אותי לאורך זמן.

עד כאן החלק הנחמד בסיפור.

כשקיבלתי לפני יומיים פתק מדואר שליחים לתאם קבלת פריט בתשלום עמלה של 35 שקלים, לא היה לי מושג במה מדובר. אני לא מצפה כרגע לכלום חוץ מהמטרייה הזו ועוד הזמנה חדשה יותר מאסוס, אז חשדתי שאולי מדובר במטרייה, אבל... למה דואר שליחים? ומאיפה בדיוק הגיע חיוב של 35 שקלים על מטרייה שעלתה פחות מ-60?

היום כשהגיע השליח, התברר שאכן מדובר במטרייה, ושמשום מה, מסיבה שלא ברורה לי כלל, היא נשלחה במשלוח "מזורז" מסוג EMS. זה משלוח שעולה הרבה כסף, ושכל כולו צרה אחת גדולה. מסתבר, שלא משנה מה נשלח במשלוח כזה, תמיד תהיה עמלה למקבל המשלוח. הסכום המינימלי, כאשר מדובר במוצר שלא חייב במע"מ (פחות מ-75$) הוא 35 שקלים. כלומר, כל הזמנה, ולא משנה ערכה, תחוייב לפחות בסכום הזה. אם עוברים את הסכום הפטור ממע"מ, החיוב כבר תופח בצורה משמעותית ומגיע למאות שקלים.

וכאן מגיעה השאלה - מי בדיוק החליט לשלוח לי את המטרייה הזו ב-EMS, ולמה? ההשערה שלי כרגע היא שבגלל שמדובר בפריט בעל מידות חריגות (המטרייה עצמה באורך של כמעט מטר, והקרטון בו נארזה ארוך עוד יותר) החליטו באסוס לשלוח אותה במשלוח כזה. מצד אחד אני די מעוצבנת שלא ראו לנכון לעדכן אותי בעניין הזה, לצורך הידיעה אם לא לצורך קבלת אישור, מצד שני ברור לי שכביכול הכוונה לטובתי - מדובר במשלוח "מהיר" יותר, בתיאוריה אם לא בפועל.

אבל הסירחון האמיתי כאן מגיע מכיוון דואר ישראל, שמפעיל את שירות ה-EMS וגובה בעבורו עמלות מונפצות וחסרות שחר, מבלי לספק תמורה ממשית עבורן, ומבלי לאפשר קבלת מידע ברור ושקוף לצרכן.

כי עם כל הכבוד, להגיע לנמען כשהחבילה מוחזקת אצלך כבת ארובה, ולדרוש תשלום עבור משלוח שהוא לא ביקש, לא רצה, ולא נותן לו שום יתרון, זה להיות חכם על חלשים. לקחת עמלות שקר כלשהו שערכן כמעט עולה על ערך המוצר עצמו, זה סתם סוג של חזירות. זה הרי לא שהמטרייה הגיעה אליי מהר במיוחד, היא הגיעה אליי תוך שבועיים - פרק זמן ממוצע פחות או יותר למשלוח מאנגליה, ונוסף על זה הטרטור המיותר תודות לצורך לתאם הגעה עם השליח.
לקפוץ לדואר לוקח לי פחות זמן ולא עולה לי גרוש.

אם הייתי בוחרת במשלוח EMS בעצמי, הייתי רואה בתשלום הזה שכר לימוד, אבל העניין הוא שלא הייתה לי שום בחירה לגביי דרך השילוח. מבחינתי הזמנתי פריט ככל פריט אחר, והייתי אמורה לקבל אותו בסניף הדואר שלי כרגיל, בלי תיאומים מיותרים עם שליחים ובלי עמלות מונפצות.

אז מה המסקנה כאן? כנראה לא להזמין מטריות באינטרנט. גם ככה אין כאן באמת חורף.

נסיים, איך לא, עם Umbrella, ella, ella, eh eh eh.

סכמ"ש (סיכום שופינג) - חודש אוקטובר

לכבוד התחלת חודש אשראי חדש, החלטתי שאולי זה רעיון טוב לסכם את הרכישות של החודש שעבר. הרעיון הוא בעיקרון לקחת מבט נוסף על כל מה שרכשתי החודש (והיו הרבה מאוד רכישות) כדי לאפשר מחשבה נוספת ושקולה - האם יש רכישות שהייתי שוקלת שוב? האם כל מה שקניתי יהיה לי שימושי ופרקטי? ואם חרגתי, איפה ולמה?

ויש גם סיבה נוספת - לעתים קרובות מדי, אני קונה משהו בהתרגשות רבה ואז "שוכחת" אותו בארון לחודשים ארוכים, בין היתר בגלל שיש לי כל כך הרבה בגדים ולא תמיד קל לי להכניס למחזור הלבוש רכישות חדשות באופן מיידי. חשבתי שאולי מעבר נוסף על הרכישות הטריות יסייע לי להכניס אותן למודעות ואולי זה יעזור לשלוף אותן מהארון לשימוש ראשון קצת מהר יותר מהרגיל.

אז מה היה לנו בחודש אוקטובר?

סנדלים חומים מדגם SayItAntSo של Nine West
נרכשו ב-150 ש"ח באאוטלט.
הייתה דילמה די גדולה לגביי הרכישה שלהם בגלל שהם גדולים עליי בערך בחצי מידה. למרות זאת, אני מחפשת סנדלים חומים כבר המון זמן, ולא מצליחה למצוא דגם שגם יהיה יפה, גם יחמיא לי לקרסול, גם יהיה נוח מספיק, וגם יהיה במחיר הגיוני. עוד צריך לבדוק בפועל אם החוסר דיוק במידה קריטי מבחינת הנוחות, אבל בכמה צעדים בחנות זה היה בסדר. מקסימום, אולי זה משהו שניתן לתקן אצל סנדלר.

ג'קט עור חום של Bershka
נרכש ב-590 ש"ח בסניף הרצליה.
טוב, כבר כתבתי פוסט שלם בעקבות הרכישה שלו, אז נסתפק בלומר שאני מאוד מרוצה ממנו, ולמרות שהוא עוד לא יצא מהארון, אין לי שום ספק שזו הייתה רכישה שווה ומשתלמת. אפילו רק בזכות זה שאין לי יותר שום חשק להסתכל על עוד ג'קטים. ה-craving נרגע סופית, וזה הישג מבחינתי.

ג'ינס אפור, ג'ינס כחול וסווטשירט שחור-אפור דרך ASOS
נרכשו יחד בקנייה אחת, עבור 150 ש"ח.
אחרי רכישת הג'ינסים בורדו שצלחה חלקית, התחשק לי עוד כמה ג'ינסים מאסוס. אחרי הרכישה הנוכחית, נראה לי שהחשק עבר, לפחות זמנית. הג'ינס האפור צמוד ברמות מכאיבות (Literally), והג'ינס הכחול אפילו לא עלה עליי לפני שהחלטתי שהוא יוחזר. אני אתן עוד צ'אנס לג'ינס האפור כדי לוודא שאין מצב להתרחבות נחוצה, אבל ההתנסות הזו בהחלט ציננה את ההתלהבות שלי מהקונספט של רכישת ג'ינס מקוונת. הסווטשירט האפור דקיק מהצפוי, כך שהוא לא בדיוק סווטשירט, אבל הוא מחמיא ונחמד דיו, ומצדיק את המחיר הנמוך (30 ש"ח בערך).

חולצה שחורה, חולצה סגולה עם ראפלס וגרביונים שחורים ב-H&M
נרכשו יחד בקנייה אחת עבור 50 ש"ח.
הצלחתי לנצל לא רע את הסייל ב-H&M בשתי רכישות שונות החודש. בראשונה, קניתי שתי חולצות חביבות וגרביונים שחורים. עוד לא הלכתי עם החולצות האלו, אבל אני בטוחה שהן יהיו לי שימושיות בקיץ הבא (או בחורף הנוכחי, אם הוא ימשיך להיראות כמו קיץ). מהגרביונים אני מאוד מרוצה, כי בעוד שיש לי סטוק היסטרי של גרביונים שחורים, מדובר בסוג עבה מבד סרוג, והייתי צריכה כמה גרביונים אטומים דקים ואלסטיים.

משקפי שמש כחולות מדגם Erika של RayBan
נרכשו ב-260 ש"ח בסניף אירוקה בקניון איילון.
האמת, אני ממש לא צריכה את המשקפיים האלו. לא רק שיש לי כבר 5 זוגות רייבאן, שניים מהם מדגם Erika. לא הייתי צריכה זוג שלישי בצבע אחר. אבל לך תגיד לא למשקפיים בדגם האהוב עלייך, בהנחה של 80% ובמחיר שחותך כמעט בחצי את המחיר שנחשב "שווה" לרייבאן. בקיצור, מקרה קלאסי של רכישה בגלל המחיר ולא בגלל צורך. ובכל זאת, מכל הרכישות בחודש האחרון, זו הרכישה שאני משתמשת בה באופן יומיומי ונהנית ממנה הכי הרבה נכון לעכשיו. אני מאוד מרוצה מהמשקפיים האלו.
ועל הדרך, קיבלתי איתן גם נרתיק כחול שרציתי כבר מזמן.

סוודר צמר כתום של H&M (יד שנייה)
נרכש בחנות יד שנייה עבור 40 ש"ח.
אני סופר מרוצה מהסוודר הזה. אמנם בדיעבד הסתבר שהוא במקור מיועד לגברים (מה שלא יכולתי לדעת, כי הוא אוברסייז ונמכר באזור של הנשים בחנות יד שנייה), אבל הוא מקסים בעיני, בצבע נהדר לחורף, מחמם מאוד ונראה איכותי ועמיד. לדעתי הוא יהיה פשוט מושלם בימים קרים (אם אי פעם יגיעו ימים כאלה), מעל סקיני עם מגפיים שחורות.

חולצה ירוקה, חולצה אוף-וייט וגופיה בצבע בורדו  ב-H&M
נרכשו יחד עבור 30 ש"ח (סך הכל!).
הניצול של הסייל ב-H&M הסתיים עם קנייה של עוד 3 חולצות. החולצה בצבע אוף-וייט זהה לשחורה שקניתי (חוץ מהצבע) ולדעתי תהיה נהדרת כפריט בייסיק שימושי. אני לא נוטה לקנות חולצות בצבעים בהירים, אבל במחיר של 10 שקלים ועם גזרה מוצלחת, אני בטוחה שאמצא לה שימוש. החולצה הירוקה נהדרת ומחמיאה, והגופיה בצבע האהוב עליי, בטוח תשתלב בלבוש איכשהו בקרוב.

קרדיגן לבן עם תחרה ושמלת סריג כחולה של Benetton
נרכשו ע"י אמא בחנות יד שנייה.
אני צריכה עוד לחשוב איך אני משלבת את הקרדיגן הלבן והעדין הזה, כי אין ספק שאם הייתי לבד, לא הייתי בוחרת בפריט כזה. כאמור, אין לי חיבה לפריטים בהירים, וגם לא לתחרות עדינות ושבריריות. נראה, אולי עם איזו שמלת סטרפלס בעייתית בחג כלשהו?
השמלת סריג של בנטון, לעומת זאת, היא בול בשבילי - מחמיאה, באורך מוצלח, בצבע מצויין, מחברה מוערכת שעוד אין לי בארון.

נעליים אפורות של Shoola, ג'ינס של D&G, קרדיגן נקודות של H&M
בהמשך היום כיף עם אמא, נרכשו על ידה בחנות יד שנייה אחרת (אני שילמתי על הנעליים - 100 ש"ח).
הנעליים מושלמות. אני הכי מרוצה בעולם שקניתי אותן, למרות התגובה הצוננת של אמא שלי אליהן. הן יפיפיות על הרגל, יש להן צבע שאין לי באף נעל, והן נראות איכותיות ומתוקות. האמת, הן קצת פתחו לי את התיאבון לבחון יותר מקרוב את שוק מעצבי הנעליים בכלל, ואת Shoola בפרט... אבל המחירים, המחירים.
הג'ינס של דולצ'ה וגבאנה היה קצת סינוור מותגים. מדובר בג'ינס בגזרה ישרה, והוא נראה ממש חדש ומחמיא והכל... אבל לשלם 150 ש"ח על ג'ינס יד שנייה זה קצת חריג מבחינתי, והשם על התווית לא באמת מצדיק את זה.
הקרדיגן הוא פשוט לבן קרדיגן חמוד עם נקודות שחורות קטנות ואני בטוחה שאשתמש בו בקרוב. זה מסוג הפריטים שישתלבו עם המון דברים.

סוודר פסים נייבי-לבן של Vila דרך ASOS
נרכש ב-ASOS עבור 60 ש"ח.
הוזמן לפני שבוע ועוד לא הגיע. על הדוגמנית הוא נראה קצת קצר, ואני מקווה שהוא ישב עלי יפה וישתלב נחמד גם עם סקיני ואולי גם עם חצאית כחולה. אחד הדברים שאני באמת מחפשת כרגע זה סוודרים עם דיגומים מעניינים, וזה ספתח לא רע לעונה הקרה (או קרה תיאורטית, נכון לעכשיו).

בסיכומו של דבר, היה חודש פורה בגזרת השופינג (פורה מדי, האמת), אבל אני חושבת שרכשתי במהלכו לא מעט פריטים מוצלחים שישמשו אותי לטווח ארוך. חוץ מהג'ינס שיוחזר לאסוס, אני לא באמת מתחרטת על אף רכישה. מה שכן, אפשר בהחלט לומר שחזר לי החשק לשופינג בגדול, ולפי איך שחודש נובמבר התחיל (בלי ספויילרים) צריך לארגן איזה עוצר בהקדם.

להתלבש בפחות

השבוע עברתי על כמה פוסטים בבלוג, ופתאום חשבתי על זה שלמרות שבחרתי לקרוא לבלוג שלי Dress for Less, לא באמת הקדשתי פוסט לעניין הזה ספציפית. באיזשהו מובן, מדובר במאפיין שהוא כל כך בסיסי מבחינתי, שלא באמת חשבתי לייחד לו פוסט משל עצמו.
ובכל זאת, מדובר בעניין די משמעותי מבחינת חווית הקנייה שלי, והוא משליך על הפריטים שנמצאים או חסרים בארון הפרטי שלי.

ה"בעיה" היא שאני אוהבת לקנות. אני אוהבת את החידוש, את החיפוש, את המגוון, את הרגע בו פריט מסוים תופס את העין ושובה לי את הלב. אני אוהבת את חווית הקנייה, ולכן אני גם קונה די הרבה. אני כמעט לא קונה דברים "כי צריך" או "כי חסר לי", לרוב אני קונה לפי המצאי בשטח. כל עוד מדובר בפריט שיפה בעיני, שנראה לי שימושי, וכן, שמחירו מתאים לי לכיס.

בעניין הזה, אולי צריך לשים כאן כוכבית, כי האהבה הזו לקניות והשפע שיש לי בארון, הם התפתחות טרייה יחסית (שנתיים-שלוש סך הכל) שהגיעה בד בבד עם ירידה די משמעותית במשקל שביצעתי בסיום תואר ראשון. במשך רוב החיים שלי הייתי ילדה, נערה, בחורה שמנמנה (שמנה ממש בתקופת הצבא), ולא היה איכפת לי כהוא זה מאופנה, מבגדים ומשופינג. לא הלכתי עם שמלות, מגפיים או גופיות. לא הייתי חולמת ללבוש סקיני או חצאית, ובמקרה הטוב היו לי בארון 3 זוגות נעליים ו-4 זוגות מכנסיים.

במידה רבה, הרוויה של השנים האחרונות היא פיצוי על תקופה ארוכה מאוד של חסר בתחום הזה. אולי פעם עוד אקדיש לעניין הזה פוסט משלו. בכל אופן, עם התיאבון ההולך ומתעצם לקניית בגדים, הגיעה ההבנה שצריך למצוא אופציות חסכוניות.

בתור סטודנטית ענייה התרגלתי שלא היה לי הרבה כסף להוציא על שופינג, וכך למדתי לחפש הזדמנויות לקנות פריטים מוצלחים בזול. היום יש לי קצת יותר כסף (לא הרבה יותר, בכל זאת צריך לממן דירה ורכב), אבל זה לא שינה את הגישה הבסיסית שלי. אני עדיין כמעט אף פעם לא קונה בגדים ברשתות במחירי העונה (מקסימום פריט או שניים בשנה) והמלתחה שלי מורכבת ברובה מבגדים שנקנו בסופעונה, בחנויות אאוטלט, או בחנויות יד שנייה.

יש לעניין הזה גם יתרונות משלו, מעבר לחסכון. כשקונים בגישה של "חפש את המטמון", הקנייה היא מאתגרת יותר, וכל פריט שקונים הוא סוג של "מציאה" חד פעמית ומשמחת. זו חוויה שונה לגמרי מכניסה לרשת בעונה ובחירה של פריט שנמצא על המדף (או במחסן) בעשרות עותקים. זה דורש זמן ונכונות לנבור ולהתעסק בחיפוש עצמו, אבל זה גם הרבה יותר מתגמל.

כמובן, אין שום חוכמה בלקנות בזול פריטים זולים. הכיף הוא כשמוצאים פריט איכותי באחוזון ממחירו המקורי. כאן נכנס גם קצת העניין של הפיכה ל"זונת מותגים", כי כשקונים יד שנייה אין הרבה רמזים חזקים יותר מהמותג כדי לעזור לזהות האם מדובר בסחורה איכותית או בג'אנק מצוי. לכן, הדבר הראשון שאני מסתכלת עליו (אחרי שאני מחליטה אם הבגד לטעמי כמובן) זו התווית. זה עניין שהולך ומתעצם אצלי, כך שאם פעם הייתי מוכנה להתפשר על האיכות של בגד לטובת מחיר אטרקטיבי, היום אני מוצאת שאני דווקא מוכנה לשלם (קצת) יותר עבור תוצר איכותי יותר. אולי עם הזמן האלמנט הזה יתחזק על חשבון החסכנות ואני אתחיל לקנות פחות אבל איכותי/עמיד/יוקרתי יותר. נראה.

ואחרי ה-Wall of text הזה, חשבתי לתת כמה דוגמאות חיות מתוך הארון שלי. השילובים נלבשו כולם במהלך השבועות האחרונים (ולא צולמו למטרת הפוסט הזה, כך שהם אפילו לא מייצגים את הפריטים היותר שווים בארון שלי).

הגופייה, מהוניגמן אאוטלט, עלתה 10 שקלים. הג'קט, במקור של זארה מהליין של הילדים, עלה גם הוא 10 שקלים בחנות יד שנייה. הג'ינס הוא אחד משמונה זוגות ג'ינס של פוקס שקניתי כשהיה להם מבצע של ג'ינסים ב-20 ש"ח באאוטלט. בקיצור, כל הבגדים יחד עלו 40 ש"ח.

החולצה של H&M נקנתה ב-10 שקלים בסייל, רק בשבוע שעבר. הג'ינס מהוניגמן אאוטלט ועלה 20 ש"ח.

הגופיה הכתומה והסריג שניהם של קסטרו, ונקנו בקסטרו אאוטלט. הגופיה ב-10 שקלים, הסריג ב-30 ש"ח. הג'ינס הוא אותו ג'ינס מהתמונה הראשונה - מפוקס אאוטלט ב-20 ש"ח. הנעליים במקרה הזה היו די חסכוניות אף הן - מדובר בנעלי עור של מרקס אנד ספנסר, והן נרכשו באיביי ב-85 ש"ח כולל משלוח.

החולצה, מהסופעונה בקיץ האחרון של זארה, עלתה 20 ש"ח. הסקיני השחור נקנה בסופעונה בחורף שעבר בברשקה ועלה 40 ש"ח. הצעיף, מ-ASOS, עלה 45 ש"ח (ומבחינתי זה היה מחיר גבולי לשלם עבור צעיף, אבל התאהבתי בפרינט שלו).

גופיית הפסים, שנרכשה עוד לפני אובססית הפסים הנוכחית שלי, נקנתה ב-10 שקלים שלמים בשופרסל מכל המקומות. הג'קט המושלם הזה, של זארה במקור, נרכש ב-40 ש"ח בחנות יד שניה. הג'ינס הוא עוד אחד מאסופת פוקס אאוטלט ב-20 ש"ח.

השורה התחתונה, כמו שאפשר להבין, היא שהארון שלי מורכב כמעט אקסקלוסיבית מבגדים שנרכשו בזיל הזול. אני מאמינה שהעובדה הזו לא ניכרת בדרך הלבוש שלי, בשילובים או בפריטים עצמם. החסכון בכסף עבור כל פריט מאפשר לי לקנות די הרבה פריטים, וכך אני יכולה לגוון, לחדש, ולהנות מחווית הקניה והלבישה של בגדים חדשים לעתים קרובות יותר. אולי בעתיד לא יהיה לי הפנאי או הרצון להקדיש זמן ואנרגיה לחיפוש אוצרות ביגוד, אבל נכון לעכשיו, זה איזון נכון עבורי בין הרצון להתחדש והצורך לחסוך.

החיפוש האינסופי אחרי ג'קט העור המושלם

אם יש משהו שלא תכננתי לקנות השנה, בכלל, זה עוד ג'קט.

בשנה שעברה היתה לי תקופה שכל מה שעניין אותי זה להשיג ג'קט עור. במהלך כמה חודשים הספקתי להתעסק סביב הפריט הזה כל כך הרבה, עד שחשבתי שהגעתי למיצוי מוחלט. אבל כנראה שתמיד יש מקום לעוד אחד.

כשרק התחלתי לחפש, והבנתי את גודל ההוצאה הכרוכה בג'קט חדש מאחת הרשתות המובילות (מינוס פלוס 900 ש"ח), החלטתי לנסות לחסוך ולמצוא את מבוקשי באיביי. זה היה בימי המוקדמים כקונה שם, לפני שלמדתי לזהות סימנים מחשידים כמו מחיר נמוך מדי או תמונות לא ברורות, אז היו כמה וכמה נפילות. שניים מהג'קטים שקיבלתי היו מחיקוי עור זול, וכבר במבט ראשון התבררו כאכזבה גדולה. משניהם נפטרתי בינתיים.

The Two Faux Jackets

היה גם ג'קט עור אחד שכן הצלחתי לרכוש דרך איביי, אבל הוא פשוט לא הגיע במשך ארבעה חודשים. בסוף התברר שהמוכרת שלחה אותו בטעות בדואר ים, וכך הוא הגיע אליי בדיוק כשנגמר החורף. בדיעבד, זה ג'קט חביב אך בעל גזרה קצת מיושנת, ואני לא בטוחה כמה באמת אשתמש בו השנה. הוא גם די קצר (מגיע ממש עד קו המותן, ולא כל כך מחמיא כשהוא סגור) וגם די כבד (מה שהופך אותו למעמסה כל עוד מזג האוויר הפכפך והג'קט יורד מדי פעם).

New Look Tan Leather Bomber Jacket

בין לבין, בזמן שהג'קט הזה בושש להגיע, אני המשכתי בחיפושים, בין היתר בחנויות יד שנייה.
בתיאוריה, חנויות יד שנייה אמורות להיות אופציה מושלמת לג'קטים מעור. הרי אלו ג'קטים שמיועדים לשרוד יפה שנים של שימוש, ובגלל מחירם ההתחלתי הגבוה, ההפרש אמור להיות מאוד משמעותי אם קונים אותם יד שנייה. אבל במציאות, כמעט כל הנסיונות לאתר ג'קט ראוי באחת החנויות האלו נכשלו. או שהג'קט תומחר כמו חדש, או שהוא היה כל כך מיושן ולא אופנתי שהמחיר אפילו לא היה רלוונטי.

בשנה שעברה הגעתי לחנות יד שנייה בתל אביב ומצאתי ג'קט שדווקא לא נראה כאילו שלפו אותו מזיכרון רע של שנות ה-80. מדובר בג'קט עור שחור של זארה (או ליתר דיוק של הליין הצעיר שלהם - Trafaluc בזמנו, TRF בימינו), במחיר מציאה של 150 ש"ח. במידה Large הוא אמנם קצת גדול עליי, אבל הוא בעל גזרה קלאסית, ובעיני יהיה שימושי בהחלט בחורף הקרוב. חוץ מזה, ג'קט גדול זה לא רע, זה פשוט אומר שיהיה מקום לשים סוודר או סווטשירט עבה מתחתיו.

Trafaluc Black Leather Jacket

אז קניתי את הג'קט הזה, והחלטתי שעשיתי אחלה דיל ושסגרתי בזאת את הפינה לגבי ג'קט עור. שבוע בערך אחר כך הזדמן לי להגיע לסניף ברשקה בהרצליה, ושם מצאתי את מה שכבר לא הייתי אמורה לחפש. ג'קט שחור מושלם בעליל. המחיר שלו, 600 ש"ח, היה פחות מושלם, אבל עדיין סביר לעומת מה שלוקחים בחלק מהרשתות האחרות על ג'קטים מהסוג הזה. מדדתי, התלבטתי, שקלתי עד אין קץ, אמרתי לעצמי שבדיוק קניתי ג'קט שחור, ומי צריך עוד אחד.
ובסוף קניתי. בטח שקניתי.

Bershka Stitched Black Leather Jacket

האמת, שאחרי שקניתי את הג'קט הזה לא המשכתי לחפש יותר.
אבל המשכתי למצוא.

לפני כמה חודשים, בשיא הקיץ, נערך בתל אביב יריד Yad2. זו הייתה חוויה נחמדה מאוד לחובבת יד שנייה כמוני, אפילו אם לא הייתי קונה שם כלום. הייתה אווירה מצויינת והיה כיף לעבור בין הדוכנים השונים ולהתרשם מהמבחר. בסופו של דבר, כן יצאתי משם עם רכישות, בין היתר ג'קט עור של Zara TRF בצבע אבן. הוא עלה לי רק 60 שקל (מציאה מטורפת), התאים מצויין, וזה צבע שאין לי עדיין... נו, לא באמת יכולתי להשאיר אותו שם.

Zara TRF Beige Leather Jacket

אז מה היה לנו בינתיים? 2 ג'קטים שחורים, 1 חום, ו-1 בצבע אבן. הספק לא רע תוך שנה וחצי.

בשבוע שעבר עשיתי יום כיף בהרצליה, ואחרי שסיימתי עם השופינג עברתי על הדרך בקניון שבעת הכוכבים. באמת שבשום מקרה לא חשבתי לשנייה שאני אצא משם עם עוד ג'קט. סתם ביקשתי למדוד אותו כדי לשטוף את העיניים. אבל הוא ישב נהדר, ואין לי עדיין ג'קט חום שאני ממש אוהבת, ו-590 זה לא בשמיים לג'קט עור...

Bershka Brandy Leather Jacket

עד כמה שזו באמת לא הייתה רכישה הכרחית, אני לא מתחרטת. עכשיו יש לי גם ג'קט שחור וגם ג'קט חום שלא מהווים פשרה בשום דרך. נכון, הם נקנו במחיר מלא בעונה, דבר שלא קורה לעתים קרובות אצלי... אבל אם להשקיע בפריט אחד שיהיה חדש ובדיוק איך שאני רוצה אותו, זה ג'קט עור. זו לא עוד חולצה שאולי תיהרס בכביסה. זה לא עוד ג'ינס שאולי יתרחב ויאבד צורה. זה ג'קט שאמור לשמש אותי עוד שנים רבות.

ואולי השורה התחתונה היא שזה בסדר להשקיע ולבזבז על עצמי קצת מדי פעם. זה לא נורא, זה אפילו די נחמד.

...אבל מספיק לקנות ג'קטים. ברצינות.