הסכמ"ש החודש הולך להיות קצר יחסית, כי בתכלס באמת לא קניתי הרבה פריטים החודש. המחירים המלאים בחנויות מפחיתים את הפיתוי לרכישה ברשתות כרגע, למרות שהחורף סוף סוף הגיע והביא איתו חשק מחודש לביגוד חמים ומנחם. כמובן שכ"פיצוי" על כך שלא ביצעתי רכישות מרובות, הרכישות שכן עשיתי החודש היו בצד היקר יחסית של הסקאלה הפרטית שלי, אבל כנראה שגם זה איזשהו סוג של איזון: פחות פריטים = כל פריט יותר יקר.
מגפי Wellington מדגם Belsize Beckley של Hunter
מגפי Wellington מדגם Belsize Beckley של Hunter
נרכשו ב-350 שקלים.
כן, כבר קניתי זוג אחד כזה בשחור. כן, הלכתי וקניתי גם זוג בחום כהה (Bitter Chocolate נשמע טוב יותר, נכון?). לזכותי ייאמר שלא קיבלתי את ההחלטה הזו באופן נמהר, ישבתי עליה קרוב לשבועיים, וכשראיתי שאני לא משנה את דעתי, החלטתי ללכת על זה. מה היו השיקולים? קודם כל, ההצלחה עם הזוג השחור - גם נוחים, גם יפים, גם מתאימים לי על הרגל באופן די מושלם, וגם מגפי גשם שנראים מספיק אלגנטיים ומחמיאים בשביל לתפקד בתור מגף יומיומי ברגע שיהיה מספיק קר ללכת כל יום עם מגף גבוה. הגורם המכריע, בסופו של דבר, היה העובדה שאני אוהבת את הדגם הזה באופן משמעותי יותר מהדגם הנפוץ של האנטר, ושהוא Out of stock בכל מקום מלבד אתר ישראלי אחד קטן בעל מלאי מוגבל (הזוג השחור שקניתי היה האחרון שלהם במידה שלי). היה לי די ברור שאני לא אקנה מגפי האנטר מדגם אחר בעתיד הקרוב, ולכן החלטתי ששווה בכל זאת להשקיע עכשיו בעוד זוג מהדגם שאני באמת אוהבת, בתקווה ששני הזוגות ישמשו אותי לאורך זמן רב. מבחינת פונקציונליות, אני מתכננת לשלב את הזוג החדש בעיקר עם ג'ינס וביגוד בגווני כחול, חום ובז', בעוד שהזוג השחור ילך טוב יותר עם ג'ינס או טייץ בגווני שחור/אפור/בורדו.
Jack Wills Gilet בצבע כחול נייבי מדגם Skipwith
תיק גב Fjallraven Kanken בצבע בורדו/נייבי
נרכש ב-280 ש"ח.
הנה דוגמה לפריט שבפעם הראשונה ששמעתי עליו, עיקמתי קצת את האף ואמרתי לעצמי שאליי זה לא יגיע.
אז הנה, הגיע.
מדובר בתיקי גב שמקורם בשבדיה (שם נוצרו עבור ילדי בית הספר והגב המסכן שלהם בשנות השבעים). הם מאוד פשוטים בעיצובם, נטולי תחכום ופונקציונליים. כשהייתי בברלין ראיתי כמה אנשים מסתובבים איתם והפנמתי שוואלה, הם די מגניבים למרות הפשטות. באסוס הם עולים מחיר מלא רוב הזמן (65 פאונד, שזה בשקלים יותר מדי), ובכל זאת תיק כזה ישב לי בווישליסט די הרבה זמן וחיכה להזדמנות. ההזדמנות הזו הגיעה כשמצאתי את התיק הנחשק באתר אחר ב-46 פאונד בלבד. אז לא, זה לא זול לתיק גב, אבל מה לעשות, החשק גבר על ההגיון (ונדמה לי שבכל זאת מדובר במחיר טוב יחסית לרוב האופציות שמצאתי ברשת).
בניגוד למצב עם המגפיים והווסט, במקרה הזה למרות המוני הצבעים הזמינים, אני באמת אוהבת רק את השילוב צבעים הזה אז רוב הסיכויים שלא יופיע תיק נוסף בסכמ"ש הבא. יש לקוות.
תיק Tote מדגם Hepson של Jack Wills
נרכש ב-110 שקלים.
בניגוד ליתר הפריטים ברשימה, שהיו תולדה של התחבטויות ארוכות והחלטה שקולה, את התיק הזה קניתי בגלל חשק רגעי ולא לגמרי רציונלי. פשוט התאהבתי בו כשהוא היה Out of stock, שמרתי אותו בווישליסט, וכשהוא חזר הפיתוי היה גדול ממני. זו קנייה לא ממש הגיונית מהסיבות הבאות:
1. זה מחיר ממש יקר לתיק בד פשוט (בסטנדרטים שלי לפחות).
2. אני אפילו לא משתמשת בתיקי בד כאלה, בדרך כלל אני משתמשת בתיק פוסיל שלי ואם יש צורך בסחיבה יתרה, שקית נייר או ניילון רנדומלית מהבית.
3. באמת, יותר מ-100 שקל על תיק קנווס פשוט בלי תאים פנימיים ואפילו בלי ריצ'רץ'?
אז למה בכל זאת קניתי אותו? תכלס, באמת שפשוט התאהבתי בצבע ובדוגמא שלו, זו הסיבה האמיתית. אם נכנסים לתירוצים שמכרתי לעצמי, המחשבה הייתה שאולי אם יהיה לי תיק קנווס שאני באמת אוהב, אני אלך איתו במקום לסחוב שקיות ניילון ולהיראות כמו הומלסית.
והוא באמת יפיוף.
נעלי אוקספורד של קלארקס
נקנו ב-350 שקלים.
הרכישה הזו היא אחת הקניות שהכי התחבטתי לגביהן בתקופה האחרונה. כל כך הרבה לבטים היו מעורבים בעניין, שעבר כמעט חודש בין מתי שהחלטתי לא לקנות אותן למתי שהחלטתי שכן. בפעם הראשונה שראיתי אותן (בביקור באאוטלט הרצליה לפני כמה שבועות) ויתרתי עליהן והשארתי אותן בחנות. הן היו מהממות, אבל המחיר הכריע נגדן. ואז חזרתי הביתה וגיליתי שנקשרתי אליהן. חיפשתי אותן באינטרנט רק בשביל לגלות שהן Out of stock בכל אתר אפשרי. כל כניסה לחנות נעליים לוותה בתקווה שאולי אמצא זוג דומה, אך ללא הועיל. כשהזדמנה דרכי שוב לאאוטלט השבוע, הייתי בטוחה שהנעליים כבר נרכשו מזמן. לכן כשהן עדיין היו שם על המדף, כאילו רק מצפות לשובי, לא יכלתי להתכחש להן יותר. המחיר שלהן נמצא ממש על הגבול העליון של מה שאני מוכנה להוציא על נעליים, אבל במקרה הזה פשוט התאהבתי, ואהבה זה כואב (בכיס).
אז אם לסכם את הסכמ"ש, החודש התאפיין ברכישות יקרות אך לא רבות (הכל יחסי). עדיין במאזן הכולל (בהתחשב בזה שהיו לי גם כמה חיובים דחויים מהחודש שעבר) הגעתי להוצאה חודשית מכובדת (מדי), ולכן השאיפה שלי היא להצטמצם בחודש הבא ולנסות להיות מאוד חסכונית. נראה איך זה יילך....
כן, כבר קניתי זוג אחד כזה בשחור. כן, הלכתי וקניתי גם זוג בחום כהה (Bitter Chocolate נשמע טוב יותר, נכון?). לזכותי ייאמר שלא קיבלתי את ההחלטה הזו באופן נמהר, ישבתי עליה קרוב לשבועיים, וכשראיתי שאני לא משנה את דעתי, החלטתי ללכת על זה. מה היו השיקולים? קודם כל, ההצלחה עם הזוג השחור - גם נוחים, גם יפים, גם מתאימים לי על הרגל באופן די מושלם, וגם מגפי גשם שנראים מספיק אלגנטיים ומחמיאים בשביל לתפקד בתור מגף יומיומי ברגע שיהיה מספיק קר ללכת כל יום עם מגף גבוה. הגורם המכריע, בסופו של דבר, היה העובדה שאני אוהבת את הדגם הזה באופן משמעותי יותר מהדגם הנפוץ של האנטר, ושהוא Out of stock בכל מקום מלבד אתר ישראלי אחד קטן בעל מלאי מוגבל (הזוג השחור שקניתי היה האחרון שלהם במידה שלי). היה לי די ברור שאני לא אקנה מגפי האנטר מדגם אחר בעתיד הקרוב, ולכן החלטתי ששווה בכל זאת להשקיע עכשיו בעוד זוג מהדגם שאני באמת אוהבת, בתקווה ששני הזוגות ישמשו אותי לאורך זמן רב. מבחינת פונקציונליות, אני מתכננת לשלב את הזוג החדש בעיקר עם ג'ינס וביגוד בגווני כחול, חום ובז', בעוד שהזוג השחור ילך טוב יותר עם ג'ינס או טייץ בגווני שחור/אפור/בורדו.
Jack Wills Gilet בצבע כחול נייבי מדגם Skipwith
נרכש ב-170 ש"ח.
עוד רכישה שמהווה סוג של כפילות לרכישה קודמת, כמיטב המסורת שלי. אחרי שהצלחתי לרכוש ווסט פוך אחד מעולה של ג'ק ווילס במחיר מציאה באסוס, זה היה כמעט בלתי נמנע שאחפש עוד אחד, בעיקר בגלל שמראש נדלקתי על הרעיון של ג'ילט כזה בצבע נייבי. עם כל אהבתי הרבה לבורדו, נייבי הוא צבע הרבה יותר נייטלי שמשתלב עם הרבה יותר צבעים במלתחת החורף שלי (בעוד שבורדו משתלב בעיקר עם שחור ועם עוד בורדו). הג'ילט הספציפי הזה מגיע ללא כובע, אבל מפצה על כך בזה שהוא דו-צדדי (בהנחה שאהיה אמיצה מספיק אי פעם ללכת עם הצד הפרחוני בחוץ). לא הייתי קונה אותו במחיר מלא או אפילו בחצי מחיר, אבל הצלחתי למצוא אחד חדש לגמרי בדיל די מצויין באיביי עם משלוח לארץ. אז סגרתי את הפינה ועכשיו יש לי ווסט אחד בורדו ואחד כחול כהה, ואפשר לנוח בתחום הלבוש החורפי לעוד הרבה זמן.
תיק גב Fjallraven Kanken בצבע בורדו/נייבי
נרכש ב-280 ש"ח.
הנה דוגמה לפריט שבפעם הראשונה ששמעתי עליו, עיקמתי קצת את האף ואמרתי לעצמי שאליי זה לא יגיע.
אז הנה, הגיע.
מדובר בתיקי גב שמקורם בשבדיה (שם נוצרו עבור ילדי בית הספר והגב המסכן שלהם בשנות השבעים). הם מאוד פשוטים בעיצובם, נטולי תחכום ופונקציונליים. כשהייתי בברלין ראיתי כמה אנשים מסתובבים איתם והפנמתי שוואלה, הם די מגניבים למרות הפשטות. באסוס הם עולים מחיר מלא רוב הזמן (65 פאונד, שזה בשקלים יותר מדי), ובכל זאת תיק כזה ישב לי בווישליסט די הרבה זמן וחיכה להזדמנות. ההזדמנות הזו הגיעה כשמצאתי את התיק הנחשק באתר אחר ב-46 פאונד בלבד. אז לא, זה לא זול לתיק גב, אבל מה לעשות, החשק גבר על ההגיון (ונדמה לי שבכל זאת מדובר במחיר טוב יחסית לרוב האופציות שמצאתי ברשת).
בניגוד למצב עם המגפיים והווסט, במקרה הזה למרות המוני הצבעים הזמינים, אני באמת אוהבת רק את השילוב צבעים הזה אז רוב הסיכויים שלא יופיע תיק נוסף בסכמ"ש הבא. יש לקוות.
תיק Tote מדגם Hepson של Jack Wills
נרכש ב-110 שקלים.
בניגוד ליתר הפריטים ברשימה, שהיו תולדה של התחבטויות ארוכות והחלטה שקולה, את התיק הזה קניתי בגלל חשק רגעי ולא לגמרי רציונלי. פשוט התאהבתי בו כשהוא היה Out of stock, שמרתי אותו בווישליסט, וכשהוא חזר הפיתוי היה גדול ממני. זו קנייה לא ממש הגיונית מהסיבות הבאות:
1. זה מחיר ממש יקר לתיק בד פשוט (בסטנדרטים שלי לפחות).
2. אני אפילו לא משתמשת בתיקי בד כאלה, בדרך כלל אני משתמשת בתיק פוסיל שלי ואם יש צורך בסחיבה יתרה, שקית נייר או ניילון רנדומלית מהבית.
3. באמת, יותר מ-100 שקל על תיק קנווס פשוט בלי תאים פנימיים ואפילו בלי ריצ'רץ'?
אז למה בכל זאת קניתי אותו? תכלס, באמת שפשוט התאהבתי בצבע ובדוגמא שלו, זו הסיבה האמיתית. אם נכנסים לתירוצים שמכרתי לעצמי, המחשבה הייתה שאולי אם יהיה לי תיק קנווס שאני באמת אוהב, אני אלך איתו במקום לסחוב שקיות ניילון ולהיראות כמו הומלסית.
והוא באמת יפיוף.
נעלי אוקספורד של קלארקס
נקנו ב-350 שקלים.
הרכישה הזו היא אחת הקניות שהכי התחבטתי לגביהן בתקופה האחרונה. כל כך הרבה לבטים היו מעורבים בעניין, שעבר כמעט חודש בין מתי שהחלטתי לא לקנות אותן למתי שהחלטתי שכן. בפעם הראשונה שראיתי אותן (בביקור באאוטלט הרצליה לפני כמה שבועות) ויתרתי עליהן והשארתי אותן בחנות. הן היו מהממות, אבל המחיר הכריע נגדן. ואז חזרתי הביתה וגיליתי שנקשרתי אליהן. חיפשתי אותן באינטרנט רק בשביל לגלות שהן Out of stock בכל אתר אפשרי. כל כניסה לחנות נעליים לוותה בתקווה שאולי אמצא זוג דומה, אך ללא הועיל. כשהזדמנה דרכי שוב לאאוטלט השבוע, הייתי בטוחה שהנעליים כבר נרכשו מזמן. לכן כשהן עדיין היו שם על המדף, כאילו רק מצפות לשובי, לא יכלתי להתכחש להן יותר. המחיר שלהן נמצא ממש על הגבול העליון של מה שאני מוכנה להוציא על נעליים, אבל במקרה הזה פשוט התאהבתי, ואהבה זה כואב (בכיס).
אז אם לסכם את הסכמ"ש, החודש התאפיין ברכישות יקרות אך לא רבות (הכל יחסי). עדיין במאזן הכולל (בהתחשב בזה שהיו לי גם כמה חיובים דחויים מהחודש שעבר) הגעתי להוצאה חודשית מכובדת (מדי), ולכן השאיפה שלי היא להצטמצם בחודש הבא ולנסות להיות מאוד חסכונית. נראה איך זה יילך....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה