כל הזכויות על שאלות הסקר שמורות ל-BlueBell, שהעלתה אותן בפורום "אופנת נשים" בתפוז. מכיוון שקניות מקוונות מהוות חלק לגמרי לא זניח מההוצאות שלי בשנים האחרונות, הסקר הזה בהחלט נוגע בנקודות מעניינות עבורי, ולכן החלטתי להעביר אותו הנה לטובת מענה נרחב יותר (שלא לומר חופר וקודח).
מה היתרונות של קניה באינטרנט על קניה רגילה? מה גורם לכן להעדיף אותה?
את היתרון הגדול של קניה באינטרנט אפשר מבחינתי לסכם במילה אחת - נגישות. האינטרנט הופך את העולם לקטן ונגיש יותר בכל מובן, וזה נכון גם לגביי תחום השופינג. זה אומר, ברמה המקומית, שלא צריך לצאת מהבית כדי לראות מה ההיצע בקולקציה האחרונה של קסטרו ומנגו, וברמה הגלובאלית זה אומר שאפשר לקנות גם דברים שלא נמכרים בארץ, או כאלו שמחירם בארץ כפול ומכופל ממחירם בחו"ל. בעצם, האינטרנט שם במידה רבה את הכוח בידיים של הצרכן ונותן לו בחירה גדולה הרבה יותר מבעבר. המבחר אינסופי, והמגבלה היחידה שקיימת היא כספית. בעזרת האינטרנט אפשר להביא אלייך כמעט כל פריט ומוצר שקיים.
כמובן שיש גם חסרונות - באינטרנט אי אפשר לגעת בסחורה בידיים, אי אפשר למדוד, אי אפשר לראות את הפריט במציאות ולהתרשם באופן אישי ובלתי אמצעי. אבל לצד החיסרון הזה, האינטרנט מאפשר לקבל מידע מסוג שונה על המוצר - למשל מאיזו קולקציה הוא, מה המידות המדויקות שלו, האם המחיר שלו טוב או מנופח, איזה ביקורות יש לגביו וכו'.
בסיכומו של דבר, האינטרנט פותח לנו נגישות גם מבחינת היכולת לרכוש פריטים שאינם בהישג ידינו באופן פיזי, וגם מבחינת המידע שאליו אנחנו חשופים. בהנחה שהמידע הזה מספק, הוא יכול להוות תחליף לא רע ליכולת לגעת ולמדוד.
ואחרי כל זה - אני לא יכולה להגיד ב-100% שאני מעדיפה קניה באינטרנט על פני קניה בחנות. אין מה לעשות, הקניה בחנות היא הרבה יותר בטוחה וחד משמעית, ולא צריך לחכות כמה שבועות עד שהמוצר יגיע אלייך. לדעתי, קניות מקוונות פשוט מעשירות את האפשרויות שעומדות לפנינו, והכי חכם לשלב ולבחור לפי הצורך והנסיבות.
איך נכנסתן לעולם הזה של ההזמנות מהאינטרנט, וכמה זמן לקח לכן להתרגל לשיטת קנייה שונה כל כך?
חיפוש קצר העלה שהרכישה המקוונת הראשונה שלי התרחשה במאי 2012, לפני כמעט שנה וחצי. האמת, זה מרגיש לי הרבה יותר. מאז הצעדים הראשונים והמהוססים שלי באסוס עברו הרבה עסקאות בפייפאל והרבה פתקים נמסרו בסניף הדואר המקומי. הכניסה שלי לעולם הזה התבצעה דרך אתר ASOS.com, וזו לא הייתה אהבה ממבט ראשון.
זכור לי שבהתחלה שמעתי את השם של האתר ולא חשבתי עליו פעמיים, כי הנחתי שהזמנות ברשת יקרות מאוד בגלל התשלום על המשלוח. כשכבר קלטתי את הפלא ששמו "משלוח חינם לישראל", הכניסות הראשונות שלי לא הניבו הרבה הצלחה. היה קשה לי באמת להתגבר על המחסום הפסיכולוגי של רכישה בשלט רחוק, והמחירים לא נראו לי אטרקטיביים מספיק להצדיק את המכשלה הזו. זה לקח לפחות כמה חודשים בין הפעם הראשונה שנכנסתי לאתר להזמנה הראשונה שלי. באופן אולי קצת מפתיע, התחלתי בגדול וקניתי בקנייה הראשונה שלי את מה שעד היום הוא הרכישה הכי יקרה שלי ברשת - תיק עור חום של פרנץ' קונקשן. בדיעבר, מדובר בתיק קצת מבוגר ו"מכובד" מדי עבורי, ואכן לא השתמשתי בו כלל מאז שנרכש. בכל זאת, הוא מחזיק ערך נוסטלגי עבורי ואני מאמינה שבעתיד (כשארגיש קצת יותר "גברת") עוד אשתמש בו לא מעט.
איך משפיעות עליכן הנחות מיוחדות (כמו Black Friday), או קודים ומבצעים שנוחתים במייל?
אני מאוד שקולה לגביי הנחות ומבצעים, או לפחות מנסה להיות. אני תמיד מנסה להסתכל רק על המחיר הסופי ולא על גודל ההנחה, כדי לקבל החלטה צרכנית נבונה ולא להיסחף אחרי כותרות כמו "70% הנחה" שמסתיימות במחיר שעדיין גבוה מבחינתי. לעומת זאת, אם יש מוצר שאני מתכננת לקנות מראש, ורק מחכה שמחירו ירד מספיק להצדיק רכישה, מן הסתם הנחה מיוחדת עשויה להטות את הכף לטובת קנייה שלו. זה היה המקרה באמת בבלאק פריידי האחרון עם רכישת האייפד מיני שלי. לגביי קודים ומבצעים, אני תמיד בודקת שהמחיר אחרי ההנחה באמת אטרקטיבי, שאין כל מיני טריקים ושטיקים דוגמת העלאת מחיר הבסיס לפני ה"הנחה" וכו'. אסוס אשמים בצעד כזה במבצעים האחרונים שהם עשו, אבל בכל זאת הצלחתי למצוא כמה פריטים שמחירם לא עלה לכבוד ההנחה ולכן זכו להנחה כפולה.
האם קרה שקניתן משהו אחרי שבדיוק הכרזתן ״די! יש לי מספיק״, אבל הפיתוי היה גדול מדי?
כמו שכבר התוודתי כאן בעבר, אני לא באמת צריכה כלום. יש לי מספיק מהכל. לכן, אם הייתי פועלת לפי עיקרון של "מה אני באמת צריכה", כנראה שלא הייתי קונה כמעט כלום במשך כמה חודשים טובים, אם לא יותר מזה.
מבחינתי, השיקול הוא אחר: כל עוד הפריט שאני רוכשת נרכש במחיר טוב, וכל עוד הוא שימושי עבורי ומסב לי הנאה, הרכישה שלו הייתה כדאית. האם הייתי צריכה עוד זוג משקפיי רייבאן? לא. אבל אני משתמשת בזוג החדש שלי, נהנית ממנו, והשגתי אותו במחיר מצויין, אז אין לי רגשות אשם או תחושת חרטה על הרכישה הזו. באופן כללי, אני מאוד מנסה לא להתחרט על אף רכישה. אני צרכנית מאוד מודעת, אני עושה המון סקרי שוק ודואגת תמיד לקנות במחירי מציאה ומטה, אז אין לי אף פעם תחושה ש"התפתיתי" לשווא. אם אני קונה, זה מתוך בחירה מודעת, שקולה ואחראית, ואין מקום לחרטה על בחירה כזו.
את מי, בסופו של דבר, משרתים המבצעים לתחושתכן? אתכן כלקוחות או את הרשתות?
מן הסתם, מבצע שמביא לקוחות לחנות משרת את הרשתות, בעוד שהוזלה במחירים (במידה ולא היו מנופחים מלכתחילה, כפי שקורה לעתים קרובות) משרתת את הלקוחות. באופן אישי אני מתרחקת כמו מאש ממבצעים בסגנון "קנה אחד קבל את השני ב-50%" או "קנה ב-800 שלם 500". לא אוהבת שמציבים לי תנאים וחוזים כדי לקבל את ההנחה, לא אוהבת את הצורך לקנות יותר ממה שתכננתי מראש. תנו לי את ההנחה מהפריט הראשון, ומקסימום תקציבו "3 במאה" אם אתם רוצים שאקנה בסכום מינימלי.
עד כמה שימושיים עבורכן המוצרים שמגיעים? יצא שהרגשתן שבעצם אתו נהנות יותר מחוויית הקנייה עצמה, מה״צייד״ שלו במחיר הכי אטרקטיבי, מההתרגשות של לחכות לפתק בדואר, מאשר מהמוצר עצמו, כשהגיע לבסוף?
או, זאת שאלת מפתח מבחינתי. אני בהחלט מרגישה לפעמים שאני נהנית יותר משלב החיפוש אחרי הפריטים מאשר מהשימוש בהם כשהם כבר אצלי. יש משהו מאוד מהנה בציפייה, בחיפוש, במציאת הפריט הנכסף שגם עונה על הטעם וגם מגיע עם תווית מחיר אטרקטיבית. לי באופן אישי יש נטייה בעייתית "לחוס" על פריטים חדשים ולרצות לשמור עליהם במצבם החדיש והמושלם עוד קצת אחרי הרכישה. זה גורם לי להעדיף הרבה פעמים ללבוש פריטים מוכרים ואהובים במקום לבחור בפריט החדש והבתולי. זאת נטייה שאני בהחלט צריכה להתגבר עליה, בגלל שהיא מובילה למצב קצת (הרבה) אבסורדי, של ארון שמלא בפריטים חדשים ויפים שיוצאים ממנו לעתים רחוקות מדי.
האם לדעתכן זה יותר חסכוני וחכם לקנות דרך האינטרנט, למרות הפיתויים?
חכם יותר, כן. חסכוני יותר, בכלל לא בטוח. האינטרנט אולי מאפשר להשיג פריטים במחירים זולים יחסית, ובנוחות רבה, אבל הוא חושף למבחר עצום ועם החשיפה הזו, גדל התיאבון להתחדש ולרכוש עוד. לדוגמא - פעם בתקופה של תחילת העונה, שבה אין סיילים, לא הייתי נכנסת לאף חנות וכך נמנעת לחלוטין (או כמעט לחלוטין) מקניות במשך חודשיים שלושה. כיום יש את ASOS, ששם תמיד יש אגף סיילים, גם בשיא העונה, ואת איביי, ששם תמיד אפשר למצוא יד שנייה במחירי רצפה, וכמובן שיש גם חנויות יד שנייה אמיתיות שמספקות אפשרויות לתקציב מוגבל 365 ימים בשנה. בקיצור - ככל שיש יותר אופציות, יש יותר סיכוי לרכוש, כך שחסכון ברמת המאקרו הוא לא בהכרח הצד החזק של קניות ברשת.
(אם אי פעם התחלתן בעוצר) מה היה התהליך שהביא אתכן לומר - ״מספיק. מהיום עוצר״?
זה מאוד מאוד פשוט - יש לי תקציב חודשי, ואני לא חורגת ממנו. אם קרה והייתה לי הוצאה גדולה ולא מתוכננת (כמו שאכן קרה בחודש שעבר עם רכישת האייפד) אני אכנס כמה שיותר מהר לעוצר כדי לא לאפשר חריגה משמעותית מהתקציב. התקציב שלי הוא תמיד תמיד יותר מצומצם ממה שאני יכולה באמת להרשות לעצמי, כדי שאפילו בחודשים שבהם נאלצתי להכריז על עוצר, זה עדיין יהיה בתחום שמאפשר לי רווח בשורה התחתונה. אין ולא היה מבחינתי מעולם מצב להיכנס למינוס. זה חלק מהמשמעת הצרכנית שלי - אני לא מוציאה מה שאין לי, ואפילו לא מתקרבת לכך.
ואחרי כל זה, האם אתן בכל זאת מרוצות מהשיטה הזו, על חסרונותיה, באופן כללי?
בוודאי. אם לא הייתי מרוצה, לא הייתי ממשיכה לרכוש ברשת. זה מדהים כמה החשיפה לעולם המקוון מגדילה את היכולת לבצע בחירות צרכניות נבונות, זה מדהים כמה שזה שם בפרופורציות שונות את המחירים שנהוגים בארץ, וכמה גבולות נשברים מבחינת האפשרויות שעומדות מולך כצרכן. מבחינתי, לפני שהתחלתי להשתמש באינטרנט לצורך קניות הייתי חצי עיוורת ופעלתי בשדה מוגבל מאוד. אני מאוד מאוד מרוצה שהיום אני נמצאת במקום אחר, שבו אני קובעת לעצמי את הגבולות.
איך נכנסתן לעולם הזה של ההזמנות מהאינטרנט, וכמה זמן לקח לכן להתרגל לשיטת קנייה שונה כל כך?
חיפוש קצר העלה שהרכישה המקוונת הראשונה שלי התרחשה במאי 2012, לפני כמעט שנה וחצי. האמת, זה מרגיש לי הרבה יותר. מאז הצעדים הראשונים והמהוססים שלי באסוס עברו הרבה עסקאות בפייפאל והרבה פתקים נמסרו בסניף הדואר המקומי. הכניסה שלי לעולם הזה התבצעה דרך אתר ASOS.com, וזו לא הייתה אהבה ממבט ראשון.
זכור לי שבהתחלה שמעתי את השם של האתר ולא חשבתי עליו פעמיים, כי הנחתי שהזמנות ברשת יקרות מאוד בגלל התשלום על המשלוח. כשכבר קלטתי את הפלא ששמו "משלוח חינם לישראל", הכניסות הראשונות שלי לא הניבו הרבה הצלחה. היה קשה לי באמת להתגבר על המחסום הפסיכולוגי של רכישה בשלט רחוק, והמחירים לא נראו לי אטרקטיביים מספיק להצדיק את המכשלה הזו. זה לקח לפחות כמה חודשים בין הפעם הראשונה שנכנסתי לאתר להזמנה הראשונה שלי. באופן אולי קצת מפתיע, התחלתי בגדול וקניתי בקנייה הראשונה שלי את מה שעד היום הוא הרכישה הכי יקרה שלי ברשת - תיק עור חום של פרנץ' קונקשן. בדיעבר, מדובר בתיק קצת מבוגר ו"מכובד" מדי עבורי, ואכן לא השתמשתי בו כלל מאז שנרכש. בכל זאת, הוא מחזיק ערך נוסטלגי עבורי ואני מאמינה שבעתיד (כשארגיש קצת יותר "גברת") עוד אשתמש בו לא מעט.
איך משפיעות עליכן הנחות מיוחדות (כמו Black Friday), או קודים ומבצעים שנוחתים במייל?
אני מאוד שקולה לגביי הנחות ומבצעים, או לפחות מנסה להיות. אני תמיד מנסה להסתכל רק על המחיר הסופי ולא על גודל ההנחה, כדי לקבל החלטה צרכנית נבונה ולא להיסחף אחרי כותרות כמו "70% הנחה" שמסתיימות במחיר שעדיין גבוה מבחינתי. לעומת זאת, אם יש מוצר שאני מתכננת לקנות מראש, ורק מחכה שמחירו ירד מספיק להצדיק רכישה, מן הסתם הנחה מיוחדת עשויה להטות את הכף לטובת קנייה שלו. זה היה המקרה באמת בבלאק פריידי האחרון עם רכישת האייפד מיני שלי. לגביי קודים ומבצעים, אני תמיד בודקת שהמחיר אחרי ההנחה באמת אטרקטיבי, שאין כל מיני טריקים ושטיקים דוגמת העלאת מחיר הבסיס לפני ה"הנחה" וכו'. אסוס אשמים בצעד כזה במבצעים האחרונים שהם עשו, אבל בכל זאת הצלחתי למצוא כמה פריטים שמחירם לא עלה לכבוד ההנחה ולכן זכו להנחה כפולה.
האם קרה שקניתן משהו אחרי שבדיוק הכרזתן ״די! יש לי מספיק״, אבל הפיתוי היה גדול מדי?
כמו שכבר התוודתי כאן בעבר, אני לא באמת צריכה כלום. יש לי מספיק מהכל. לכן, אם הייתי פועלת לפי עיקרון של "מה אני באמת צריכה", כנראה שלא הייתי קונה כמעט כלום במשך כמה חודשים טובים, אם לא יותר מזה.
מבחינתי, השיקול הוא אחר: כל עוד הפריט שאני רוכשת נרכש במחיר טוב, וכל עוד הוא שימושי עבורי ומסב לי הנאה, הרכישה שלו הייתה כדאית. האם הייתי צריכה עוד זוג משקפיי רייבאן? לא. אבל אני משתמשת בזוג החדש שלי, נהנית ממנו, והשגתי אותו במחיר מצויין, אז אין לי רגשות אשם או תחושת חרטה על הרכישה הזו. באופן כללי, אני מאוד מנסה לא להתחרט על אף רכישה. אני צרכנית מאוד מודעת, אני עושה המון סקרי שוק ודואגת תמיד לקנות במחירי מציאה ומטה, אז אין לי אף פעם תחושה ש"התפתיתי" לשווא. אם אני קונה, זה מתוך בחירה מודעת, שקולה ואחראית, ואין מקום לחרטה על בחירה כזו.
את מי, בסופו של דבר, משרתים המבצעים לתחושתכן? אתכן כלקוחות או את הרשתות?
מן הסתם, מבצע שמביא לקוחות לחנות משרת את הרשתות, בעוד שהוזלה במחירים (במידה ולא היו מנופחים מלכתחילה, כפי שקורה לעתים קרובות) משרתת את הלקוחות. באופן אישי אני מתרחקת כמו מאש ממבצעים בסגנון "קנה אחד קבל את השני ב-50%" או "קנה ב-800 שלם 500". לא אוהבת שמציבים לי תנאים וחוזים כדי לקבל את ההנחה, לא אוהבת את הצורך לקנות יותר ממה שתכננתי מראש. תנו לי את ההנחה מהפריט הראשון, ומקסימום תקציבו "3 במאה" אם אתם רוצים שאקנה בסכום מינימלי.
עד כמה שימושיים עבורכן המוצרים שמגיעים? יצא שהרגשתן שבעצם אתו נהנות יותר מחוויית הקנייה עצמה, מה״צייד״ שלו במחיר הכי אטרקטיבי, מההתרגשות של לחכות לפתק בדואר, מאשר מהמוצר עצמו, כשהגיע לבסוף?
או, זאת שאלת מפתח מבחינתי. אני בהחלט מרגישה לפעמים שאני נהנית יותר משלב החיפוש אחרי הפריטים מאשר מהשימוש בהם כשהם כבר אצלי. יש משהו מאוד מהנה בציפייה, בחיפוש, במציאת הפריט הנכסף שגם עונה על הטעם וגם מגיע עם תווית מחיר אטרקטיבית. לי באופן אישי יש נטייה בעייתית "לחוס" על פריטים חדשים ולרצות לשמור עליהם במצבם החדיש והמושלם עוד קצת אחרי הרכישה. זה גורם לי להעדיף הרבה פעמים ללבוש פריטים מוכרים ואהובים במקום לבחור בפריט החדש והבתולי. זאת נטייה שאני בהחלט צריכה להתגבר עליה, בגלל שהיא מובילה למצב קצת (הרבה) אבסורדי, של ארון שמלא בפריטים חדשים ויפים שיוצאים ממנו לעתים רחוקות מדי.
האם לדעתכן זה יותר חסכוני וחכם לקנות דרך האינטרנט, למרות הפיתויים?
חכם יותר, כן. חסכוני יותר, בכלל לא בטוח. האינטרנט אולי מאפשר להשיג פריטים במחירים זולים יחסית, ובנוחות רבה, אבל הוא חושף למבחר עצום ועם החשיפה הזו, גדל התיאבון להתחדש ולרכוש עוד. לדוגמא - פעם בתקופה של תחילת העונה, שבה אין סיילים, לא הייתי נכנסת לאף חנות וכך נמנעת לחלוטין (או כמעט לחלוטין) מקניות במשך חודשיים שלושה. כיום יש את ASOS, ששם תמיד יש אגף סיילים, גם בשיא העונה, ואת איביי, ששם תמיד אפשר למצוא יד שנייה במחירי רצפה, וכמובן שיש גם חנויות יד שנייה אמיתיות שמספקות אפשרויות לתקציב מוגבל 365 ימים בשנה. בקיצור - ככל שיש יותר אופציות, יש יותר סיכוי לרכוש, כך שחסכון ברמת המאקרו הוא לא בהכרח הצד החזק של קניות ברשת.
(אם אי פעם התחלתן בעוצר) מה היה התהליך שהביא אתכן לומר - ״מספיק. מהיום עוצר״?
זה מאוד מאוד פשוט - יש לי תקציב חודשי, ואני לא חורגת ממנו. אם קרה והייתה לי הוצאה גדולה ולא מתוכננת (כמו שאכן קרה בחודש שעבר עם רכישת האייפד) אני אכנס כמה שיותר מהר לעוצר כדי לא לאפשר חריגה משמעותית מהתקציב. התקציב שלי הוא תמיד תמיד יותר מצומצם ממה שאני יכולה באמת להרשות לעצמי, כדי שאפילו בחודשים שבהם נאלצתי להכריז על עוצר, זה עדיין יהיה בתחום שמאפשר לי רווח בשורה התחתונה. אין ולא היה מבחינתי מעולם מצב להיכנס למינוס. זה חלק מהמשמעת הצרכנית שלי - אני לא מוציאה מה שאין לי, ואפילו לא מתקרבת לכך.
ואחרי כל זה, האם אתן בכל זאת מרוצות מהשיטה הזו, על חסרונותיה, באופן כללי?
בוודאי. אם לא הייתי מרוצה, לא הייתי ממשיכה לרכוש ברשת. זה מדהים כמה החשיפה לעולם המקוון מגדילה את היכולת לבצע בחירות צרכניות נבונות, זה מדהים כמה שזה שם בפרופורציות שונות את המחירים שנהוגים בארץ, וכמה גבולות נשברים מבחינת האפשרויות שעומדות מולך כצרכן. מבחינתי, לפני שהתחלתי להשתמש באינטרנט לצורך קניות הייתי חצי עיוורת ופעלתי בשדה מוגבל מאוד. אני מאוד מאוד מרוצה שהיום אני נמצאת במקום אחר, שבו אני קובעת לעצמי את הגבולות.
לגבי המבצעים, אין מה להתעצבן, פשוט להבין את השטיקים ולהיות צרכנים נבונים.
השבמחקברור לך שמוצר שני ב50% זה כמו מוצר אחד ב25%, פשוט נשמע יותר אטרקטיבי.
או נניח קני ב800 שלמי 400 (לצורך הפשטות). יכלו לתת לך פשוט 50% אבל אז ברור שהיית קונה הרבה פחות. וכך הלאה.
המשווקים סה"כ עושים את תפקידם כראוי, וזה בסדר.
אני כקונה קוראת בין השורות (כלומר מתרגמת את המבצעים למונחים הברורים שלי) ועושה את השיקול שלי אם זה אכן ישתלם לי. אם כן, אחלה, אם לא, מוותרת וזה גם סבבה.
אני לא באמת מתעצבנת (אולי זה עבר כך בטקסט), אני פשוט נמנעת מלקנות בהנחות מזעריות שכאלה. מבחינתי, 25% זו לא הנחה שמצדיקה כניסה לחנות, אלא אם כן מדובר ברשת שהמחירים בה זולים מראש כמו H&M (וגם אז אני מעדיפה לחכות להנחות העמוקות יותר).
מחקהשיטה שלי, כבר שנים, היא להיכנס לרשתות רק כשמתחילים הסיילים הרציניים (50% וצפונה מכך). לא מטרידה אותי במיוחד השאלה מה יישאר במידה שלי, בגלל שאני לא ננעלת על אף פריט מראש. מה שיש בחנות כשאני מגיעה, זה מה שיש לי לעבוד איתו. יש כל כך הרבה חנויות וכל כך הרבה מבחר, שברור לי שאיפשהו אני כבר אמצא את מה שאני מחפשת.