יום שלישי, 10 בספטמבר 2013

כשפשוט לא בא

אני לא יודעת אם זה בגלל שעברתי לדירה פיצפונת ואין לי מקום, או בגלל שנגמרה הסופעונה לפני שהספקתי להגיע לחנויות, או אולי בגלל שיש לי עכשיו המון הוצאות על דברים משעממים כמו כלי בית וריהוט.... בכל אופן, מסיבה כלשהי, פשוט אין לי חשק לקנות.

פעם מזמן, היה יורד לי החשק להיכנס לחנויות כל פעם שהייתי עולה קצת במשקל. ואז, באדפטציה שתאפשר בזבוז גם בתקופות השמנמנות, החשק פשוט זז מבגדים לאקססוריז כל פעם שהקילוגרמים נערמו, כי בג'ינס וחצאית מרגישים את העליה, אבל נעל או שעון או תיק יתאימו באותה מידה ל-36 כמו ל-40. כנראה שזו הסיבה שרוב המשכורת שלי בשנה האחרונה נאכלה ע"י תיקים.

אבל עכשיו? גורנישט. לא בא לי לקנות תיקים, ולא בא לי לקנות סנדלים, וממש לא בא לי לקנות בגדים מכל סוג שהוא.
וזה לא עניין של משקל, כי אני כרגע דווקא בשיא הרזון שלי, ובתהליך הרזיה שמסב לי הרבה מאוד גאווה וסיפוק.

אז אולי פשוט קצת התבגרתי וההוצאות הנוספות מאז המעבר עשו את שלהן. אולי זה השלב שבו נכון להסתכל על הארון שלי בבית, שמפוצץ משמלות וחצאיות וחולצות ותיקים, ולהגיד "דיינו". הרי עם רוב מה שיש לי בארון הלכתי פעם אחת במקרה הטוב, ובכלל לא במקרה הפחות טוב, אז אולי זה הזמן לעשות "שופינג" בתוך הארון במקום בחנות, ולהיזכר למה קניתי את כל הפריטים המקסימים האלו. אולי זה הזמן לנצל את מה שיש לי במקום לרדוף כל הזמן אחרי מה שאין.

ואולי יעבור עוד חודש ואני אתרגל לשכר דירה ולארון המצומצם, ואז חדוות הקניות תשוב במלוא הכוח.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה